אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף צא:
תוד"ה דש. וא"ת דמשמע דפשיטא ליה כו' וא"כ עוף נמי נילף כו', בשטמ"ק בשם הראב"ד הקשה בקצרה אי יליף ר' יוסי ב"ר יהודא שור שור משבת אפילו אווזים ותרנגולים נמי וכדתנן בפ' הפרה אחד שור כו' וכן חיה ועוף כיוצא בהם ואי לא יליף שאר בהמה מנא ליה ע"ש.
והנה כמו הראב"ד בקושיתו כמ"כ התוס' בתירוצם מספקא להו אי ס"ל לר"י בר"י כסתם משנה דס"פ הפרה. וקשה הרי בודאי פליג עפ"מ המבואר בסוגיין גופה דטעמא דר"י בר"י כי שור מה שור עד שיעשה בידיו וברגליו כו', הרי ס"ל דשור דקרא הוא דוקא שור, ואילו במשנה דב"ק ביאר בהדיא דשור דחסימה גם חיה ועוף כיוצא בהם ולמה נאמר שור שדבר הכתוב בהווה, והשתא כיון דלדידיה שור דקרא הוא דוקא מנא ליה גבי אדם דעד שיעשה בידיו וברגליו, בע"כ מן ההיקש דאקשת חוסם לנחסם כדפירש"י, וע' בספרי תצא פיסקא רפ"ז ובמפרשים ובמנחת חינוך שם מצוה תקצ"ו וצ"ע.