אור ברסלב

אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף פח.

דף פז:

וד' יוחנן אמר אפילו חצר קובעת שנאמר ואכלו בשעריך ושבעו, ע' בתוס' גיטין פ"א סוף ע"א ובנספחים לאוצר הגאונים לברכות ל"ה ע"ב.

תוד"ה עד שיראה פני הבית. וא"ת והא תנן בפ"ג דמעשרות כו' איזהו חצר שחייבת במעשר חצר צורית כו' וי"ל דמודה ר' ינאי דחצר קובעת מדרבנן והא דאמר עד שיראה פני הבית היינו מדאורייתא ע"כ, ובס"פ יוצא דופן כ' כן התוס' בשם ר"ת.

ולכאורה מפשטות לשון הרמב"ם בפ"ד מה' מעשר משמע דלא ס"ל כדעת התוס', דבהלכה א' שם כתב אין הטבל נקבע למעשרות מן התורה עד שיכניסנו לביתו שנאמר בערתי הקדש מן הבית כו', הרי דס"ל כר' ינאי דהכא, ובהלכה ז' שם מסיק כשם שהבית קובע למעשר כך החצר קובע למעשר כו' ע"ש משמע דשניהם הם מן התורה, וא"ל דבחצר פסק הרמב"ם כר' יוחנן דגם קביעתו הוא מה"ת ז"א דהא ר' ינאי רביה דר' יוחנן הוה וקיי"ל אין הלכה כתלמיד במקום הרב כדכ' הב"י ביו"ד סי' ל"ב ע"ש.

ונלע"ד דהרמב"ם טעמיה דנפשיה נקט והביא מתחילה דעת ר' ינאי יחד עם דרשתו מן המקרא, ואח"כ פסק נמי לדר' יוחנן דחצר קובעת מטעם הכרעת המשנה דמעשרות שם שהביאו התוס' וסתימת הש"ס בביצה ל"ד ע"ב דעכ"פ בדבר שנגמרה מלאכתו קובע חצר למעשר ע"ש, ונראה דגם רש"י ז"ל פסק כר' ינאי ור' יוחנן ביחד, דהא כתב בביצה שם ד"ה תנוקות וז"ל ואע"ג דקיי"ל אין הטבל מתחייב במעשר לאכלו אכילת עראי עד שיראה פני הבית או פני החצר בב"מ כו' ע"ש, וכן בתר הכי בד"ה מ"ט כתב וז"ל ובית וחצר שוין כדאמרינן התם בהשוכר כו' ע"ש, וכיון דעיקר סמיכתו של הרמב"ם הוא ע"ד משנתינו דמעשרות לכן הטיל שם תיכף את התנאי של משנתינו דהתם, ומסיק איזו היא חצר הקובעת כל שהכלים נשמרין בתוכה כו' ע"ש, ועפ"ז ניחא מה דרש"י והרמב"ם פסקו הכא כתלמיד במקום הרב משום דהכא לא פליגי כמו גבי טריפות החוט בעופא בחולין מ"ו ע"א דקאמר ר' ינאי למטה מן האגפיים כו' ע"ש. דהתם פליגי בסברא, משא"כ הכא דאיכא הכרעת המשנה ולהכי פסקו נמי כר' יוחנן. משא"כ ר' ינאי לגרמיה, אפשר דהרמב"ם הבין דר' ינאי אמר לך מתניתין דמעשרות דחצר קובעת הוא רק מדרבנן וכמש"כ התוס', ומש"כ שם הראב"ד רפ"ד דקביעת הטבל למעשרות הוא רק בדבר שאין לו גורן והרדב"ז והכ"מ דחו לדבריו בשתי ידים עמש"כ שם המל"מ רפ"ג.

תוד"ה תבואת זרעך. ואור"ת דהכא איירי בלוקח אחר מירוח אבל לוקח קודם מירוח כי התם תבואת זרעך קרינן ביה, ע' מהרש"א בגיטין כ"ה ע"א בד"ה שני לוגין ובפני יהושע שם ובמקנה לקידושין כ"ו ע"א בתוד"ה ובוידוי ובס' חזון איש למס' שביעית סי' א' ובס' שערי ציון סי' יוד ובס' תורת הארץ פ"א סי' כ"ג.

בא"ד אלא משום דדמי לחיוב על הפטור קאמר, ע' בווי העמודים לס' יראים סי' כ"ד אות י"א.

בא"ד ולוקח מן הנכרי הוי איפכא כו', ע' מה שהאריך בת' מבית מאיר ח"ג סי' י"ד.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה