אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף פז.
אברהם אבינו אוכל חולין בטהרה היה ושרה אמנו אותו היום פירסה נדה, ע' בהקדמת בית אפרים חי"ד.
שם יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה אלא מאי באהל לחבבה על בעלה, ע' מד"ר במדבר סוף פרשה ג'.
שם גדול השלום שאפילו הקב"ה שינה בו כו', ע' בבעלי התוס' עה"ת פ' וירא בפסוק ואני זקנתי.
שם ועדיין היו מרננים ואומרים כו' מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם פתחו כולם ואמרו אברהם הוליד את יצחק, ע' בס' שיח השדה ר"פ תולדות.
שם עד אברהם לא הוה זקנה מאן דהוה בעי למשתעי בהדי אברהם משתעי בהדי יצחק כו', ע' וע"ע בנחלת יעקב להגאון בעל נה"מ בביאורו עה"ת פ' חיי שרה בפסוק ואברהם זקן.
רש"י ד"ה היא אמרה קמח והוא סלת, ע' תבואת שור קונטרס בכור שור.
רש"י ד"ה לימדה תורה. דכל נקודה עוקרת התיבה כו', עמש"כ בחידושי למנחות פ"ז ע"ב.
רש"י ד"ה משמנין ביניהן לא בפחות ולא ביותר אלא כמנהג המדינה בינונית עכ"ל, וכ' הגר"א ז"ל בהגהותיו וז"ל נ"ב ורמב"ם מפרש שמחשבין היתר שבשכירות והפחות ונותן החצי וכן פי' בב"ב ק"ז ע"ב וכן הבין הגר"א בביאוריו לחו"מ ס"ס של"א דהרמב"ם פליג על פירש"י ע"ש, ונ"מ גדולה לדינא הוא בסכום התשלומין דלרש"י הוא כמנהג המדינה בינונית, ולהרמב"ם מחצה מן הכולל שביתר ושבפחות עפ"מ שהסביר המ"מ שם בפ"ט ה"ב מה' שכירות שאם היה הגדול שבשכירות בארבעה והמיעוט בב' נותן לו ג' ע"ש, עוי"ל דאם קצתן נשכרין בג' וקצתן בה' וקצתן בו' אין נותנין לו ה' כשיעור הבינוני אלא כשיעור המחצה שבין הג' לו' והיינו ארבע וחצי כמש"כ שם הסמ"ע ע"ש, וזהו לפ"מ דנקיט כהרמב"ם אבל לפירש"י דלא אזיל בתר דין מחצה בדיוק, לדידיה אפ"ל דבאופן זה נותנין ה' דזהו שיעור הבינוני במנהג המדינה, כן י"ל דאם במנהג המדינה איכא דמוגר בארבע ואיכא דמיתגר בתלת והוא בעצמו שכרן ולא ע"י שליח כהא דר"פ האומנין. דלהרמב"ם היה צריך ליטול ג' וחצי וע"ש בלח"מ, ולרש"י דלא אזיל בתר שומת השכירות רק מנהג המדינה הוא העיקר אפ"ל דאזלינן בתר רוב שוכרי פועלים במדינה.
אמנם על עצם דברי הגר"א ז"ל אני דן. דלע"ד בלתי מובן מנ"ל דרש"י ורמב"ם פליגי בזה, ובע"כ דדייק מדכתב רש"י לא בפחות ולא ביותר, ואילו לפי' הרמב"ם בהכרח דחשבינן הפחות והיותר כדי להשוות הכולל שביניהם למחצה כנ"ל, ולע"ד קשה אדרבה דוק מינה לאידך גיסא, מדוע סיים רש"י בלשונו תיבת בינונית, דלכאורה שפת יתר הוא דהא בתור פרשן ע"ד הש"ס בהא דהכל כמנהג המדינה היה די לו באמרו לא פחות ולא יותר אלא כמנהג המדינה ול"ל לסיים תיבת בינונית, ועפ"ז הרי יש מקום לאמר ג"כ בדעת רש"י במש"כ לא בפחות ולא ביותר, היינו לא בפחות לבד כדברי הבעה"ב ולא ביותר לבד כדברי הפועל אלא כמנהג המדינה בינונית היינו דנקטינן מנהג המדינה של הפחות והיותר ביחד ומנהג זה עבדינן בינונית, כגון אם הגדול שבשכירות הוה ארבעה והמועט בב' נותן לו ג' והוא ג"כ כדעת הרמב"ם עפ"מ שיפרש המ"מ, ולפ"ז אין שום מחלוקת בין רש"י להרמב"ם אף לדינא, וע' בכורות די"ח ע"א רש"י ד"ה והא משמנין ושם בד"ה שומן וברשב"ם ב"ב ס"פ בית כור וצ"ע.
תוד"ה למה נקוד. כ"מ שאתה מוצא כתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב ע' מהרש"א להוריות ד"י ע"ב.