אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף עט.
אי דא"ל חמור סתם הא חייב להעמיד לו חמור אחר, וכ' הטור בסי' ש"י וז"ל ופי' הראב"ד דוקא שהקנה לו בקנין דאל"ה במה נתחייב לו אין כאן אלא מי שפרע וכיון שמת לא שייך מי שפרע וא"א הרא"ש ז"ל כתב דבמשיכת החמור נשתעבדו נכסי המשכיר להעמיד לו חמור עד אותו המקום ע"כ, והנה אי הוה חזינא דברי כ"א במדור בפ"ע הוה אמינא מר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ, הרא"ש איירי שכבר התחיל ברכיבה ובנסיעה כהא דמתה לו בחצי הדרך דבסוגיין, וזהו מה דאמר דבמשיכת החמור נשתעבדו נכסי המשכיר כו', והראב"ד איירי שמת החמור קודם שהתחיל במלאכה וא"כ לא היתה עוד שום משיכה ולפ"ז שפיר הקשה במה נתחייב לו אין כאן אלא מי שפרע וכיון שמת לא שייך מי שפרע וכדהסביר הב"י שם דמי שפרע ליכא רק במבטל המקח ברצונו אבל לו באנוס כגון זה שמת חמורו לא שייך מי שפרע ע"ש ומדמחייבינן לו להעמיד לו חמור אחר בע"כ שהקנה לו בקנין, וזהו רק אם דבריהם לא היו ביחד, אבל לפ"מ דהטור הביאם כחדא לעשות מחלוקת בינייהו, בזה צ"ע לכאורה במאי עסקינן אי מת החמור קודם שהתחיל במלאכה בזו יאמר הרא"ש דבמשיכת החמור נשתעבדו נכסי המשכיר להעמיד לו חמור עד אותו המקום הרי לא היה כאן שום משיכה. ואי כבר הוחזק בדרך כהא דמתה לו בחצי הדרך בזו יאמר הראב"ד דמשיכה כזאת לאו כלום היא עד דתקשה לו במה נתחייב לו אין כאן אלא מי שפרע כו' ומשו"ה דחק איהו לאוקמי דמיירי שהקנה לו בקנין הרי אחרי שהוחזק בדרך שפיר כתב הרא"ש דאין לך קנין גדול ממשיכה כזאת ומ"ט של הראב"ד,
ונלע"ד דבהוחזק בדרך איירי ופלוגתתם הוא דניהי דמשיכת הבהמה מועלת למה שנוגע לה. אבל שמשיכתה תפעול חיוב אכתפיה דמרה להעמיד עד אותו מקום גם אחרי שמתה זה לא נהירא להראב"ד ולהכי מצריך לזה קנין אחר, ושיטת הרא"ש הוא כיון דאפילו בחמור סתם יוכל השוכר למכור הנבלה או השבורה וליקח או לשכור אחרת בדמיה כמבואר ברמב"ם פ"ה ה"ב משכירות, הרי בע"כ דמשיכת החמור לא די שפעל על חזקת כחו להוליכו עד אותו מקום שפסק אלא שפעל גם על ממון בעליו, והשתא מה לי נבלת החמור או ממון אחר, הרי דאין לנו לאמר אלא דנכסי המשכיר נשתעבדו ע"י משיכת החמור להעמיד לו הסחורה או את הרוכב עד מקום זה שפסק כנלע"ד.
תוד"ה ואם יש והא דאמר בס"פ השואל אי דא"ל בית זה ונפל אזדא לה כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי', ג' ובת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ו'.
תוד"ה אלא בספינה סתם. ותירץ ריב"ן דלעיל שהפועלים לא אבדו כלום רק שנתבטלו כו' אבל הכא שהמשכיר הפסיד ספינתו כו', ע' בת' באר יצחק חח"מ סי' ו'.