אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף עז.
האי מאן דאוגיר אגירי לדוולא ואתא מטרא פסידא דפועלים כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קל"ו.
שם האי מאן דאוגיר אגירי לדוולא ופסק נהרא בפלגיה דיומא אי לא עביד דפסיק פסידא דפועלים כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' צ' ובת' באר יצחק חח"מ סי' ו'.
שם כי קאמר רבא באכלושי דמחוזא דאי לא עבדי חלשי, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קל"ח ובמיוחסות סי' א' ובת' הרשב"א סי' אלף מ"ב.
שם והאמר רב פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום כו' בדבר האבוד ודברי הכל, והנה בד"מ סי' של"ג הביא דברי המרדכי דמלמד החוזר בו מקרי דבר האבוד וכן היה דן מוהר"ם הלכה למעשה דלא כרבינו יואל דפסק דיכול לחזור בו כו' ע"ש, ובחו"י סי' ק"מ כ' דדוקא פועל דהו"ל היתר לחזור בו מפני שהוא עבד לאדם לפעולתו והו"ל עבד לעבדים ואפילו מלמד דאוסר בהגהות מרדכי מ"מ ע"כ אין היתר בשכר שנוטל רק שכר שימור ופסקי טעמים דאינם מצות ה' ועבודתו יתברך משא"כ חזן שכל עצמו אינו רק להוציא צבור ולעבדו בפלחן הראוי כו' ומשמח אלקים ואנשים לא נקרא בכך עבד לעבדים ע"ש, ובקצוה"ח סי' של"ג סק"ז חלק עליו במש"כ דפיסוק טעמים אינן מצות ה' ועבדותו חלילה לאמר כן דאין זה עבדותו יתברך דהא חזינן דבנדרים ל"ו ס"ל לרב דאסור ליקח שכר פיסוק טעמים והוא בכלל מה אני בחנם וכ' שם הר"ן דס"ל לרב דהוי דאורייתא כו' ע"ש.
ולע"ד קשה טובא הלא בנדרים שם אתאן רק על היתד נטילת שכר על המקרא לפ"מ דדרשינן מן הכתוב דמה אני בחנם אף אתה בחנם, ואהא מתרץ רב דהוא שכר שימור ור' יוחנן אמר שכר פיסוק טעמים, משא"כ הכא לענין חזרת המלמד באמצע לימודו דאינו נוגע לנטילת שכר בפרטיות אלא לכלל הלימוד דאגב הוא שומרו ג"כ ומלמדו פיסוק טעמים אבל העיקר הוא מה שמלמדו תורת ה' ואם המלמד יחזור בו באמצע הזמן שפסק עמו תורה מה תהא עליו בתוך כך, וחסרון הזמן בטרם ישיג רב אחר בע"כ דבר האבוד הוא אל הנער כמבואר לקמן ק"ט ע"ב ובב"ב כ"א ע"ב דקרי לביטול הזמן של הנער אצל המלמד פסידא דלא הדר וע"ש בתוד"ה ומקרי דרדקי, ובסוגיין מסקינן בהדיא דבדבר האבוד ס"ל לכו"ע דגם פועל בדבר הרשות אסור לחזור בו, ומכש"כ הכא דהוא מלאכת שמים ודבר האבוד ואפילו אם מוצא מלמד אחר אפשר נמי דמקרי דבר האבוד דלא מן הכל אדם זוכה ללמוד ופירש"י בעירובין מ"ז ע"ב וז"ל אין אדם זוכה ללמוד מכל מלמדיו יש רב שמשנתו ברורה בפיו ושונה לתלמידיו דרך קצרה ע"ש, ומה"ט מותר נמי לצאת מארץ לחו"ל ולהטמא בארץ העמים ובית הפרס אפילו בזמן שמוצא ללמוד תורה מאחר, ובע"ז י"ג ע"א הביא מעשה רב ביוסף הכהן שהלך אצל רבו לצידן שהוא חו"ל ללמוד תורה ע"ש, ולפ"ז אם מלמד זה הוא בעל פועל על תכונות וכשרונות הנער בטיב טעם לימודו הרי מקרי דבר האבוד אצל התלמיד אפילו אם הוא מוצא תיכף מלמד אחר בחריקאיה, ואיך כ' רבינו יואל דאפילו בסתם יוכל המלמד לחזור בו, וע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' שפ"ז תע"ז תשמ"ט.