אור ברסלב

אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף עד.

דף עג:

האי סיטומתא קניא למאי הלכתא כו' ובאתרא דנהיגי למיקני ממש קני, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקל"ז וסי' תשכ"ט ובת' הרא"ש כלל י"ב סי' ג' ובריב"ש סי' ק"ה וסי' שמ"ה ובת' הגרע"א סי' ל"ז וסי' קל"ד ובת' דבר אברהם סי' א' ובת' משנה שכיר סי' ע"ב.

שם ושמואל אמר בידי אדם אפילו מאה פוסק בידי שמים אפילו אחת אינו פוסק, לטעמיה אזיל לעיל ע"ג ע"א גבי פרדיסא דקאמר כיון דהוה ביה תיוהא לא מיחזי כי אגר נסר ליה לפ"מ דפירש"י שם והתוס' לעיל ס"ד ע"א כמש"כ בחידושי שם.

תוד"ה הכא. ור"ת בעצמו חזר בו והגיה בספר הישר גבי עובדא דשנים שהמרו זא"ז בפ' במה מדליקין דל"א שהקנו זל"ז דאי לא הקנו ליהדרו בהו כו', וכ' בס' מעיני החכמה וז"ל בעניותי איני רואה כאן חזרה דמה ענין זל"ז ניהי דלא הוי אסמכתא מ"מ בהמרו זל"ז במה יקנו אם לא בקנין וגם בקוביא אם נדר ליתן לו קנה דבמה יקנה בלא קנין ומ"מ אסמכתא לא הוי כו' ע"ש. ולדעתי כוונת התוס' הוא כך, דבאמת היכא דאיכא קנין בודאי קני ואין מקום בזה לאמר שם אסמכתא, וכל דין אסמכתא דאמרינן הכא הוא רק משום חסרון הקנין, ולפ"ז קשה להו לפירש"י בפ' ז"ב דמשחק בקוביא לא הוי אסמכתא וא"כ הוי בתורת קנין ואחרי דלא קנו בקנין איך קנו זמ"ז. ומשו"ה בעי ר"ת מעיקרא לפרש דהשתעבדותם זל"ז הוא במה שכ"א רוצה לקנות ובע"כ גמר ומקנה בכדי שיקנה גם הוא. ולכן לא די מה דבשביל רצון הקנין משני הצדדים איננה בגדר אסמכתא אלא דהרצון בקנין המשותף יועיל ג"כ במקום קנין, ועל זה הקשו התוס' מהא דלעיל מ"ח גבי ערבון דלא אמרינן דאגב דבעי למקני גמר ומקנה, ואדרבה מהתם חזינן דלא די שהרצון בקנין אינו מועיל לקנות אלא דגם אסמכתא נמי הוי, וגם קשה להו לפר"ת דבפ' ז"ב מדמה לה לנזירות אע"ג דהתם לא שייך לאמר כן. ולהכי כתבו דבע"כ גם ר"ת חזר מסברתו מדכתב גבי שנים שהמרו זא"ז דצריך קנין ש"מ דהוא בעצמו ס"ל דלא סגי ליה להקנות בשביל שהוא רוצה גם לקנות ולפ"ז הדק"ל לפי פירש"י דמשחק בקוביא לא הוי אסמכתא וגם קני בלא שום קנין הרי לפ"מ דס"ל בספר הישר דצריך קנין א"כ במה יקנו משחקי בקוביא וע' סנהדרין כ"ד ע"ב תוד"ה כל בסה"ד.

ולולא דבריהם ז"ל היה נלע"ד לחלק בד"ז, דהנה כל קנין הוא רק על דבר ודאי המוכן לפני המקנה והקונה כגון הממון או החפץ, בדרך שכ' הרמב"ם רפ"ד מה' שותפין כשירצו השותפין להשתתף במה יקנה כ"א מהן ממון חבירו להשתתף בו כו' ע"ש, הרי דחל הקנין על הממון, וכן אם המרו זל"ז אם זה העובר לפניהם הוא נזיר דהדבר הוא כאחד מהם, וכן במה שהמרו זל"ז אם יקפיד הלל דתכונות הלל היה קבוע וקיים בו, רק העדר הידיעה היתה להם ובזה שייך קנין, משא"כ משחק בקוביא שכל עוד שלא זכה האחד אין דבר בעולם על מה לחול הקנין כיון שעצם הדבר יהיה נולד אח"כ, ואחרי אשר יצא הוא המנצח הרי קנה המעות אז עם הנצחון וטרחת הנצחון הוא נוטל, ועל טרחה לא שייך לא קנין ולא אסמכתא רק אחרי שטרח ישלם המנוצח להמנצח שכר טרחתו כפי תנאי הענין ולפי מקומו ושעתו וצ"ע כעת.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה