אור ברסלב

אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף סד:

דף סד.

במשנה המלוה את חבירו לא ידור בחצירו חנם כו', וכ' הרמב"ם פ"ו ה"ג מה' מלוה וז"ל הורו רבותי שהמלוה את חבירו ולאחר זמן תבע חובו וא"ל הלוה דור בחצירי עד שאחזיר לך חובך ה"ז אבק ריבית לפי שלא קצץ בשעת הלואה שנאמר לא תתן לו בנשך, ובהשגות א"א חיי ראשי לא יפה הורו שאם הגיע זמן הפרעון וארווח ליה זימנא משום ההוא דירה כשעת מתן מעות דמיא וקידושין יוכיחו עכ"ל, וכ' המ"מ שאין בזה ראיה מן הגמרא אלא שדקדקו כן מן הכתוב שנאמר לא תתן נראה שהלאו הוא משעת נתינה אבל חלקו עליהם האחרונים ז"ל שכל שהרויח לו זמן בשביל מה שנתן לו ה"ז רבית קצוצה וזהו דעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל וכ"כ בהשגות אבל לא הביאו כלל ראיה לדבריהם והרי דין זה סברות חלוקות למפרשים ז"ל ע"כ וכ"כ במגדל עוז שדבר זה אין לו שרש בגמרא ע"ש.

ולולא דבריהם נלע"ד דלשתי הדעות המקור מבואר בסוגיין, דלל"ק קאמר הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר ואיכא דאמרי הלויני כו' ואמרינן עלה הלוהו כ"ש הלויני ומ"ד הלויני אבל הלוהו לא מ"ט כיון דמעיקרא לאו אדעתא דהכי אוזפיה לית לן בה, והשתא לפ"ד הראב"ד וסייעתו דס"ל דשלא בשעת הלואתו כשעת הלואתו דמיא א"כ מאי נ"מ אי מעיקרא לאו אדעתא דהכי אוזפיה, ובע"כ דמזה גופא הבינו הרמב"ם ורבותיו דלהכי בעינן מעיקרא אדעתא דהכי אוזפיה משום דקרא כתיב לא תתן לו בנשך להורות דהלאו הוא בשעת נתינה, וס"ל כאיכא דאמרי בש"ס דוקא הלויני אבל הלוהו לא ומשום דלאו אדעתא דהכי אוזפיה ולכן לא הוי ריבית של תורה רק אבק ריבית, ובחר יותר להביא מקרא גופיה דלא תתן כיון דלדידיה גם חכמי הש"ס הבינו כן ע"פ פסוק זה.

ועפ"ז היה מוכרח הרמב"ם לפרש שם בהלכה א' ביאור משנתינו דתנאי הדירה היה בשעת הלואה ואז הוי רבית של תורה ע"ש, והניח דין אבק ריבית לשלא בשעת מתן מעות כנ"ל וזהו מה שהובא בשטמ"ק בסוגיין בשם הרב יהוסף הלוי ז"ל אבן מיגש מועתק מלשון ערבי וז"ל ומה שאמרת איך יסכים אמרם הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר עם מה שאמרו אבק ריבית אינה יוצאה בדיינים תשובתך אין מה שאמרו צריך להעלות לו שכר להוציאו בדיינים אבל צריך כו' כדי לצאת י"ש כו' ע"ש, הרי בהדיא דגם דעת הר"י מיגש הוא דחיובא להעלות לו שכר בהלוהו הוא מטעם איסור אבק ריבית וכדעת הרמב"ם, משא"כ הראב"ד וסייעתו ס"ל כל"ק דאפילו הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר והא דמעיקרא לאו אדעתא דהכי אוזפיה אינו מעכב על איסור ריבית דאורייתא, ומה דסיים הראב"ד וקידושין יוכיחו כוונתו להכריע במה דפסק כלישנא קמא דהלוהו נמי צריך להעלות לו שכר ואם לאו הוא ריבית כמו גבי קידושין דאין נ"מ אי בשעת הלואה או אח"כ, וגם בזה אזיל הראב"ד לשיטתו כדפירש גבי המקדש בהנאת מלוה מקודשת והרמב"ם לטעמיה כמש"כ הלח"מ, ועפ"ז בלתי מובן מש"כ המפרשים דלמחלקותם אין מקור ושרש בש"ס, וע' ברש"י ד"ה אבל הלוהו וברי"ף ורא"ש בסוגיין ובתשובותיו כלל ק"ח סי' י"ז ובריב"ש סי' קמ"ז וסי' ש"ה.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה