אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נח.
הא נגנבו או שאבדו קתני וש"ש בגניבה ואבידה חיובי מחייב כו', ע' בת' באר יצחק חח"מ סי' ו'.
שם אמר רבה נגנבו בלסטים מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' צ' ובמהרי"ק שרש ק"ד.
שם התינח עד שלא נתרמה התרומה משנתרמה התרומה קדשים שאינו חייב באחריותן נינהו, ע' בת' עונג יו"ט סי' כ"ו.
שם דתניא תורמין על האבוד ועל הגבוי ועל העתיד לגבות, ע' תוספתא שקלים פ"ב הוצאת צוקרמנדעל ובשטמ"ק לכתובות ק"ח ע"א.
שם היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע נותנין לו שכר שבת כו', ע' לבוש ה' שבת סי' ש"ו ס"ד ובביאור הגר"א שם סק"ח.
רש"י ד"ה נותנין לו שכר שבת שנבלע בשכר שאר הימים ואינו מפורש לשבת, ע' שו"ע או"ח סי' רמ"ו ס"א ובמטה יהודא שם.
תוד"ה דתנן. ותימא אמאי לא מוכח מגופה דאינו חייב באחריות מדקאמר נשבעין לגזברין ולא לבני העיר, ע' בס' ניר לדוד סי' ג'.
תוד"ה לשמור הזרעים. וא"ת והאיך מותר לעומר כיון ששומר הא כתיב ממשקה ישראל מן המותר לישראל כו', וכן הקשו בכ"מ בש"ס ע"ש, ולכאורה לפמש"כ התוס' במנחות ד"ה ע"ב ד"ה שכן דאם ניתר שירי העומר שפיר קרינן ביה ממשקה ישראל וכתבו שם דמצות עומר מתיר איסור שביעית גם משירי העומר וע"ש בשטמ"ק וא"כ אין מקום לקושיתם דהכא, ולא יתכן להקשות רק לשיטת רש"י במנחות שם דשירי העומר בלתי נאכל בשביעית ולפי שיטה זו שפיר הקשו התוס' הא בעינן ממשקה ישראל וזה איני ניתר לישראל.
והנה בירושלמי רפ"ד דשקלים אמתניתין דשומרי ספיחין בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלישכה בעי ההן עומר מהו שתזרע בתחילה (פי' כשאין ספיחין אם מותר לזרוע בשביעית בא"י דהא קצירה הותרה בשביעית לצורך העומר) ר' חייא בר אדא בעי קומי ר' מנא לא נמצא כקומץ על השיריים שאינן נאכלין (ר"ל מאי קמבע"ל הרי השיריים אינן נאכלין ופשיטא דגם העומר לא יוכל להקריב דהא בעינן ממשקה ישראל מן המותר לישראל) א"ל נעשה כחמשה דברים שהן באין בטומאה ואין נאכלין בטומאה (פי' דהא במשנה פסחים ע"ו ע"ב קחשיב בהדייהו עומר ושה"ל וכשהן באין בטומאה ודאי אין שיריו נאכלין ואפ"ה העומר כשר וה"נ הכא וא"כ שפיר קמבע"ל ע"ש) ומעתה נראה שם שלשה דברים, ראשונה הכרעת הירושלמי אגב אורחיה כשיטת רש"י במנחות שם דמצות עומר אינו מתיר שיריים באכילה בשביעית דהא מקשה בפשיטות לא נמצא כקומץ על השיריים שאינן נאכלין דלשיטת התוס' שם הרי נאכלין השיריים, ועוד דקושית התוס' הכא ובכה"מ האיך הותר העומר הא בעינן ממשקה ישראל והכא השיריים לא הותר לישראל היא ממש קושית הירושלמי כנ"ל, ואף גם זאת דמתרצו לקושיא זו דאשכחן כה"ג גבי טומאה במשנה דפסחים דהשיריים אין נאכלין ואפ"ה הותר העומר וה"נ נעשה כחמשה דברים כו' כנ"ל וצ"ע כעת.