אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מט.
מה ת"ל הין צדק והלא הין בכלל איפה היה אלא לומר לך שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק כו', הנה רש"י בכתובות פ"ו ע"א כתב שזהו המקור למצוה דפריעת חוב, וע"ש בשטמ"ק שהקשה עליו בשם הראשונים ודעתם הוא דמקורו הוא מקרא דיוציא אליך העבוט ע"ש, וכה"ד הרשב"ם בב"ב קע"ה ע"ב, ובת' הרדב"ז ח"ב סי' תר"י כ' בשם הרמב"ם דמקורו הוא מן והשיב את הגזילה.
שם ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי רשאי לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר, וכו' התוס' לעיל לעיל ל"ח ע"א ובגיטין ד"ל ע"ב דהכא איירי בשבתות וי"ט דאל"ה אסור לתרום שלא מן המוקף עכ"פ מדרבנן ע"ש, ולע"ד בלתי מובן מדוע צריכים לאוקים בגוונא דחיקא דמיירי דוקא בע"ש ועי"ט, הלא בביכורים פ"ב מ"ה תנן תרומת מעשר נטלת שלא מן המוקף כבכורים, ומסתימת המשנה משמע דאפילו לכתחילה, ובירושלמי תרומות רפ"ב אמרינן מניין שתרומת מעשר ניטלת שלא מן המוקף מכל מעשרותיכם אחד ביהודא ואחד בגליל ע"ש, וכ"פ הרמב"ם פ"ג ה"כ מה' תרומות, רק הוא מסיק ותלמידי חכמים אין תורמין אלא מן המוקף ואפילו תרומת מעשר ע"ש. פי' דבזה נשמר מקושית הש"ס וכי נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף, הלא דהבין בכוונת הש"ס חברים דוקא וע"ש ברדב"ז, עכ"פ ברור דעתו דלסתם ב"א מותר לכתחילה להפריש תרומת מעשר שלא מן המוקף ואפילו בחול.
ודע דשיטת הרמב"ם בפיה"מ תרומות פ"ד מ"ג דגם בתרומה גדולה דבעינן מן המוקף פירושו תוך היקף אחד, ועפ"ז שפיר פסק בפ"ג הי"ח מה' תרומות דבשתי מגורות שבבית אחד תורם מאחד על הכל ע"ש הרי דמפרש מוקף היקף הבית מחברן, וע"פ פירושו מפרש נמי שם הי"ז שלא מן המוקף בשני בתים, ולפי פירוש זה היה אפשר נמי לפרש בסוגיין רשאי לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר באותו הבנין שהיה לו ג"כ מגורה אחרת של תבואה מלפרש דוקא בערבי שבתות או בערבי י"ט וע"ש במל"מ הי"ז.
רש"י ד"ה שלא ידבר. אבל אם נשתנה השער לאחר זמן והוא חוזר בו לפי שינוי השער אין כאן חסרון אמנה, ע' ביאור הגר"א לחו"מ סי' ר"ד סקי"ח.