אור ברסלב

אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף לו.

דף לה:

איתמר שומר שמסר לשומר רב אמר פטור ור' יוחנן אמר חייב כו', והנה הא דתנן בב"ק מ"ד ע"ב מסרו לש"ח ולשואל לנושא שכר ולשוכר נכנסו תחת הבעלים מועד משלם נ"ש ותם משלם ח"נ. אינו שייך לפלוגתתם דהכא, דהתם איירי בשיעור התשלומין דתם ומועד שעל השומר לשלם כמו הבעלים, אבל אין זה ראיה עם מי מתדיין הניזק עם השומר או עם הבעלים, והא דתנן ר"פ הכונס מסרה לרועה נכנס הרועה תחתיו, ג"כ אין ענין לכאן דהא אוקמינן שם מאי מסרה לרועה מסר רועה לברזיליה אבל לאחר לא לימא מסייע ליה לרבא דאמר שומר שמסר לשומר חייב לא דילמא אורחא דמילתא קתני והוא הדין לאחר ע"ש, ועפ"ז בלתי מובן לע"ד דברי הרב המגיד בפ"ד הי"א מנ"מ במה שהורה מקור הרמב"ם דשומר שמסר לשומר על שתי המשניות הנ"ל. והנה לשון הרמב"ם שם מסר השומר לשומר אחר השומר הראשון חייב לשלם לניזק שהשומר שמסר לשומר חייב והרי הניזק אומר לו למה לא שמרת אתה בעצמך ומסרת לאחר שלם לי אתה ולך ועשה דין עם השומר שמסרת לו אתה, ובהשגות א"א וחיי ראשי כל מה שכתב בזה שלא לצורך הוא דליכא למימר הכא אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר שהרי הבעלים אינם מפסידים כלום וע"ש במפרשים, ולעד"נ דאין בזה שום יתור לשון, רק משום דטעמא דאביי בדר' יוחנן הוא דא"ל אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר, על טענה זו כתב הרמב"ם והרי הניזק אומר לו למה לא שמרת אתה בעצמך ומסרת לאחר שלם לי אתה. ומשום טעמא דרבא בדר' יוחנן דא"ל את מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה, בשביל טענה זו מסיק הרמב"ם לך ועשה דין עם השומר שמסרת לו אתה, וע' ב"ק י"א ע"ב תוד"ה את מהימנת ובת' מהרי"ק שרש וי"ו ובמש"כ בחידושי לב"ק נ"ו ע"ב.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה