אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לב.
אלמנה א"צ ב"ד של מומחים אבל צריכה ב"ד של הדיוטות, ע' חזקה רבה חאה"ע סי' כ"ח וע"ע בת' הרא"ש כלל ג' סי' ח'.
במשנה הלך וישב לו ואמר הואיל ועליך מצוה אם רצונך לפרוק פרוק פטור שנאמר עמו אם היה זקן או חולה חייב, ע' בתוס' לעיל ל"א ריש ע"ב ובת' הריב"ש סי' קצ"ה.
שם מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון כו', והנה בזה ניחא הא דבמשנה ס"פ הפרה חשיב פריקה ולא טעינה בין אחד שור ואחד כל בהמה כו', אע"ג דבקרא דהקם תקים כתיב נמי שור וחמור, משום דטעינה הוא רק בשכר ולהכי לא פסיקא ליה.
שם ת"ר מנין שאם אמר לו אביו היטמא או שאמר לו אל תחזיר שלא ישמע לו שנאמר איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמרו כו', והקשה ר"ס צ"ז ל"ל קרא דאין עשה דכבוד אב דחי ל"ת תיפ"ל דכבוד אב היא מ"ע דמצי למיעקר ובכה"ג אין עשה דוחה ל"ת כדאמר בכתובות ד"מ גבי אונס שותה בעציצו דאי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל וה"נ האב שמחל על כבודו כבודו מחול ע"ש, ולפלא שהקשה כן מדעת עצמו והיא ממש קושית התוס' בכתובות שם על אתר בשם הר"ר עזרא ז"ל ע"ש.
ולולא דבריהם היה נלע"ד דאע"ג דבנוגע לכבודו הפרטי הוא שוה בזה להאנוסה לאמר לא בעינא דאב שמחל על כבודו כבודו מחול, אכן בנוגע לקיום מצות התורה דעשה ול"ת אין מקום להצטרפות רצון האדם והעדר רצונו, דהאב והבן שניהם משועבדים לקיום כל מצות התורה, דאי לא תימא הכי באב רשע ובנו צדיק כמו אחז וחזקיה, יבטלו כל דיני התורה מפני מצות עשה דכבוד האב על הבן ורצון האב הרשע שיבטלו מבנו כל מצות התורה, וע' שעה"מ פ"ג ה"ו מה' נדרים ובמש"כ בחידושי לכתובות שם ולבכורות י"א ע"ב וע"ע בס' אורח נאמן לאו"ח סי' קכ"ח ס"ק קכ"ט.
שם טעמא דכתב רחמנא את שבתותי תשמרו הא לא"ה הוה אמינא צייתא ליה ואמאי האי עשה והאי ל"ת ועשה כו', ע' שעה"מ פ"ג ה"ו מה' נדרים ובס' ציץ הקדש סי' א'.
רש"י ד"ה אבידה עשה ול"ת היא השב תשיבם לא תוכל להתעלם, ע' מה שהקשה בפני יהושע ומה שתירץ בת' באר יצחק חא"ח סי' ט' וע"ע בת' חו"י סי' ו' ז'.
תוד"ה כבד. ולא נקט קרא דאיש אמו ואביו תיראו וכתיב את ה"א תירא כו', ע' שירי קרבן לירושלמי נדרים רפ"ט.