אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כב:
מי שאבודה הימנו ומצויה אצל כל אדם יצאה זו כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תש"ע.
שם והלכתא כוותיה דאביי ביע"ל קג"ם, הגאון בעל נוב"י האריך מאד בזה בדורש לציון דרוש י"ג וע"ע מש"כ בתשובותיו מ"ת חאה"ע סי' קכ"ט, ועוד יש להעיר במה שהאריך הגרע"א בתשובותיו סי' קכ"ט בפלוגתא דתמורה דאי עביד מהני דבשאר דברים פסק הרמב"ם כאביי ע"ש, מדוע לא חשבינהו בש"ס ביע"ל קג"ם וצ"ע כעת וע"ע בספר הזכות פ' החולץ וביש"ש שם סי' י"ג ובס' גרש ירחים לגיטין ד"ד ע"א.
תוד"ה אי דליכא. לאו משום שהוא חשוד לשקר שהפסיד חפץ אלא משום די"ל כי היכי דאת אבדת חפץ ה"נ אימר אדם אחר הפסיד כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ו'.