אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יג.
בשטרי הקנאה דהא שעביד נפשיה כו', ע' בת' הריב"ש סי' ר"י וע"ע תוס' ר"ה ד"ב ע"א ד"ה לשטרות ובחידושי הר"ן שם.
שם אביי אמר עדיו בתחומיו זכין לו כו', ע' אור שמח פכ"ג ה"ה מה' מלוה.
שם וכי נמלך עליהם מאי הוה והא אמרת עבחז"ל כו', וחנה לקמן י"ז ע"א דקא"ר יוחנן המוצא שט"ח בשוק וכתוב בו הנפק וכתוב בו זמנו בו ביום יחזירו לבעלים כו' ואוקי רב כהנא כשחייב מודה והק' התוס' אי כשחייב מודה למה נקט הנפק במילתיה דר' יוחנן ותירץ הריטב"א דמשום בטול השליחות נגעו בה ולכך בעינן דוקא הנפק, והק' בתומים סי' ס"ח סק"ט דלפ"ד הריטב"א מאי מקשה בסוגיין כי נמלך מאי הוה הא עבחז"ל דילמא קושית הש"ס משום דביטל השליחות ותירץ בקצוה"ח שם דלמ"ד עבחז"ל א"כ כי מטא לידיה עבחז"ל למפרע ותו לא מהני ביטול אחרי מסירת השטר לידיה אבל למ"ד לא אמרינן עדיו בחתומיו ז"ל דליכא מסירה לא הוי עדיין מעשה ויכול לבטל וכמש"כ התוס' ר"פ השולח גט ע"ש.
וקשה לפ"מ דלדעתו לא ס"ל לר' יוחנן לקמן י"ז כאביי דהכא דעבחז"ל א"כ בלא"ה בטלה קושית הראשונים מעיקרא דאפ"ל דלהכי צריך שיהיה כתוב בו הנפק משום דליכא עבחז"ל וכמו שהביא לתירוץ זה המגיד משנה בפי"ח ה"ב מה' גזילה בשם רבינו יונתן ע"ש, ובע"כ דהריטב"א דנאיד מהאי תירוצא בעי לתרץ אפילו למ"ד דעבחז"ל ומשום שמא ביטל השליחות וא"כ שפיר הק' בתומים מהא דבסוגיין. וע"ע בת' הגרע"א סי' קמ"ו
שם דאמר שמואל אומר היה ר"מ שט"ח שא"ב אחריות נכסים אינו גובה לא ממשעבדי ולא מבני חרי כו', ע' בת' הגרע"א סי' קע"ה.
רש"י ד"ה בשטרי הקנאה. שמקנה לו נכסין מהיום בין ילוה בין לא ילוה כו', פי, ולא בעי דמטא שטרא לידיה כדכ' הרא"ש בתשובותיו כלל פ"ה סי' יוד וע"ע בת' הריב"ש סי' קס"א ושם סי' ר"י.
תוד"ה משום דקשיא ליה לאביי תימה דבשביל כך לא הוצרך לאמר עדיו בחתומיו זכין ליה כו', ע' מה שתירץ בזה בנתיבות סי' ס"ח ס"ק ט"ו