אור ברסלב

אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף יא.

דף י:

מ"ס ילפינן מציאה מגט ומ"ס לא ילפינן מציאה מגט, ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' פ"ב.

רש"י ד"ה אבל בעיר. ת"ל בשדה ושכחת בעודך בשדה הוא דבעינן ושכחתיה אתה ולא בעיר לא בעינן ושכחת שאף שכחת פועלים עושה אותה שכחה ע"כ, לכאורה נראה בכוונת רש"י עפ"מ דאמרינן לעיל ד"י שאני פועל דידו כיד בעה"ב הוא ולהכי גם שכחתו שכחה, אמנם כ"ז הוא כשאין בעה"ב עמו אז יספיק כח הפועל לבדו משא"כ כשבעה"ב עמו נסתלק אז כח הפועל לגמרי ומתחשבין בעיקר רק עם שכחת הבעה"ב, אמנם לפ"ז קשה מנ"ל להש"ס להכריח דהוא מטעם חצר ובעמידתו של בעה"ב אצל שדהו תליא מילתא ולהוכיח מינה לדין מציאה דאי עומד בצד חצרו אין אי לא לא, הלא אפ"ל דדוקא גבי שכחה הכי הוא ע"פ הוראת הכתוב, אבל אין ללמוד מכאן לענין חצר שאינה משתמרת דבעינן דוקא עומד בצד שדהו.

וי"ל עפ"מ דבירושלמי פאה פ"ה ה"ו ילפינן שכחת בעה"ב מדכתיב קצירך ושכחת ושכחת פועלים מקרא כי תקצור ושכחת וע"ש בר"ש, ולפ"ז אין יפוי כח בשכחת הבעה"ב על שכחת הפועלים כיון דתרווייהו ילפינן מקראי ושכחת העיר נמי ילפינן מקרא, ולפ"ז קשה אמאי מחלקינן בברייתא אי הבעה"ב עומד בעיר או בשדה, ובע"כ דבשדה כיון דקאי גבה הו"ל חצירו וזכתה ליה ומשו"ה לא הוי שכחה וממילא האי טעמא גופיה יספיק דתיהוי שכחה כשהוא בעיר משום דליתיה גביה דלזכי ליה, ומהכא שמעינן שפיר דבחצר שאינה משתמרת אי עומד בצד שדהו אין אי לא לא א"כ הה"נ גבי זכיה דמציאה.

תוד"ה ילפינן. האי ילפינן הוי מדרבנן דמציאת קטן לא הוי אלא מדרבנן אפילו לר' יוסי כו', ע' בת' מקום שמואל סי' א'.

תוד"ה זכתה. נראה אע"ג דלא אמר זכתה לי דזכתה לו כו', ע' בתוס' לקמן בסמוך ד"ה ה"מ ולקמן כ"ו ע"א ד"ה דשתיך ובב"ב נ"ד ע"א ד"ה אדעתא וע"ע מה שהאריך בזה בנתיבות ירושלים לירושלמי דפרקין ה"ד.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה