אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף טז:
דתניא האומר לאשה התקדשי לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי כו' לאחר שתמות אחותך אינה מקודשת רמ"א מקודשת, והנה הרמב"ם בפ"ז הי"ד מה' אישות פסק כסתם משנה דקידושין ס"ב ע"א דאינה מקודשת, ומסיק הטעם לפי שאינו יכול עתה לקדשה, וכ"כ רש"י במשנה דקידושין שם.
והנה ביומא די"ג שקיל וטרי טובא ליישב דעת ר' יהודא דקאמר אף אשה אחרת מתקינין לו, עד דמסיק דמגרש להו לתרווייהו לחדא אמר הרי את מגורשת אם לא תמות חברתך ולחדא אמר לה הרי את מגורשת ע"מ שאכנס לביהכ"נ, והק' בשאגת אריה סי' צ"ג ובתרע"א סי' קנ"ט כל טורח זה למה הו"ל לקדש אשה אחרת ע"מ שאם תמות אשתו מאותה שעה תהא זו מקודשת לו דבזה יצאנו ידי כל החששות ואפילו אם תמות אשתו בפלגא דעבודה לית לן בה דהא אין שניה מקודשת לו אלא להבא משעת מיתת אשתו ואילך כו' ע"ש במה שהאריכו בזה.
ולולא דבריהם היה נלע"ד עפמש"כ הרמב"ם בפי"ז הי"ג מא"ב ובפ"ה ה"י מכה"מ דאין כהן גדול נושא שתי נשים לעולם כאחת שנאמר אשה אחת ולא שתים ע"ש, ולפמש"כ רש"י ורמב"ם דהיכא דעכשיו אין בידו לקדשה לא יוכל לעשות תנאי קידושין על להבא דומיא דגיורת ואחותה כנ"ל, א"כ איך יקדש הכהן גדול להאחרת כל זמן שאשתו קיימת, הלא בשעת הקידושין אסור לו לקחתה משום ב' נשים וממילא אין מקום לחלות התנאי אלאחר זמן, וממילא סרה גם קושיתם האחרת שם למה מקדש כה"ג אשה אחת בכל שנה ועי"ז מוכרח ג"כ לגרש על תנאי משום ב' בתים הו"ל לקדש אשה אחת על תנאי אם תמות חברתיך תהא מקודשת לי ולאשתו יאמר ה"ז גיטך ע"מ שאכנס אני לביהכ"נ וכדאמרינן גבי גירושין ע"ש, ולפמש"כ הלא אי אפשר לו לקדש אחרת שיחולו הקידושין כשתמות אשתו מפני איסור ב' נשים שעליו לקחת לעולם, ולפי שאינו יכול עתה לקדשה בל תחול הקידושין ולא תהיה השנייה מזומנת לו כנ"ל.