אור הישר על בבא מציעא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ג.
אפילו תימא סומכוס שבועה זו מדרבנן היא כו', לכאורה איך נוכל לאוקים מתניתין כסומכוס והא אוחזין קתני דמשמע שניהם מוחזקין ואילו לסומכוס בכל דררא דממונא חולקין מטעם הספק, כן קשה על פירש"י בריש מכילתין דמפרש דהא דקתני אוחזין הוא להורות ששניהם מוחזקים בה כו' שאילו היתה ביד אחד לבדו הוי אידך המוציא מחבירו ועליו להביא ראיה בעדים שהיא שלו כו' ע"ש, והשתא לפ"מ דמסקינן אפילו תימא סומכוס מה המריצו ליה לרש"י למיסתם מתניתין אליבא דרבנן דהממע"ה, ומכש"כ דהא דתני אוחזין אתיא גם אליבא דסומכוס לפ"מ דמסקינן לקמן ד"ו ע"א דמודה סומכוס דסרכא לאו כלום הוא, ולהכי תני אוחזין לאפוקי אי תפיס לה חד מינייהו ואידך מסרך בה סרוכי ע"ש.
ובע"כ דלפי שתי המסקנות דהכא ודלקמן ד"ו מוכח בהבנת רש"י דמשנתינו. במש"כ שאילו היתה ביד אחד לבדו הוי אידך המוציא מחבירו ועליו להביא ראיה בעדים שהיא שלו כו', כוונתו לאו דוקא אליבא דרבנן אלא אליבא דכו"ע דהא גם סומכוס מודה דסרוכא לאו כלום הוא, וע"ל ד"ו ע"א ברש"י ד"ה אפילו סומכוס.
שם מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים אותו שיש לו חמשים זוז נותן לו חמשים זוז וישבע על השאר כו', ע' ת' הרא"ש כלל צ"ט סי' ח'.
תוד"ה אלא מחוורתא. נוכל לאמר דלא לגמרי הדר. ביה כו', ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' ע"א.