אור ברסלב

אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף קעה:

דף קעה.

במשנה הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין. ע' בת' הרא"ש כלל ס"ה סי' א'.

שם הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות כו', ע' ב"מ ק"ט ע"ב רש"י ד"ה כי מטית ובהקדמת חיי אדם ובמש"כ בחידושי לב"מ שם.

רשב"ם ד"ה שיעבודא דאורייתא יוציא אליך העבוט כו' ע"כ, ורש"י בכתובות פ"ו ע"א כ' דעשה דפריעת חוב הוא מן הן שלך צדק ובת' הרדב"ז ח"ב סי' תר"י כ' בשם הרמב"ם דפריעת בע"ח מצוה הוא מקרא דוהשיב את הגזילה..

ולעד"נ לתת טעם למקורו של הרשב"ם דהא בסוגיין תלי הא דעולא אמר הכא שיעבודא דאורייתא בשיטתיה דקאמר ד"ת בע"ח דיניה בזיבוריות ובב"ק ד"ח ע"א אמר עולא טעמיה בזה מקרא דויוציא אליך העבוט כו' ע"ש.

תוד"ה דבר תורה. תימה היכי מוכח מהכא דשיעבודא שיעבודא דאורייתא דילמא היינו מיניה דמיניה פשיטא דגבי בין קרקע בין סובין כו' ע"כ, הנה בנחל יצחק סי' ל"ט ריש ס"ב מייחס דברי התוס' למש"כ הרמב"ן בחידושיו סוף מכילתין דכיון דכופין לו בגופו לקיים מ"ע דפריעת בע"ח ע"כ נחתינן לנכסיו דעד שאתה כופהו בגופו כופהו בממונו כו' והביא לזה חבל ראשונים דס"ל הכי ע"ש, והנה מש"כ הרמב"ן מצד הסברא נלע"ד דהיא גמרא מפורשת ריש ב"מ דשקיל וטרי בשבועת המשנה דהתם נימא מיגו דחשיד אממונא חשיד נמי אשבועתא וקאמר אביי שם ד"ו ע"א חיישינן שמא מלוה ישנה יש לו עליו ומכיר בו ששכחה ויכפור בו והולך ותוקף בטליתו ונשבע שיש לו בו דמי חציה וטלית זה שלו דהא אפילו גלימא דעל כתפיה שיעבד לו עכ"ל רש"י ז"ל ע"ש, והשתא הלא אביי ס"ל שיעבודא לאו דאורייתא כדכ' התוס' בגיטין ר"פ הנזקין ושם ד"נ ע"א בד"ה כיון, ואפ"ה נקטינן דשבועה זו היתה אמת משום שיש לו חלק בטלית זו מפני דבשעת ההלואה שיעבד לו גלימא דעל כתפיה. הרי מוכח דמיניה פשיטא דגבי הכל, וע"כ דפלוגתא אי שיעבודא דאורייתא הוא רק בנוגע לגבות מיורשים או מלקוחות אבל מיניה דידיה ודאי גבי לכו"ע.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה