אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קעג:
במשנה וכן היה רשב"ג אומר הערב לאשה בכתובתה והיה בעלה מגרשה ידירנה הנאה כו', פי' שהב"ד שמגרש לפניהם יהיו זהירים שלא יפסידו הערב, אבל אם גירשה ולא והדירה ודאי גובית כתובתה כדכ' הרמ"א בתשובותיו סי' ל"ג וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קצ"ט,
שם מאי לא יפרע מן הערב לא יתבע ערב תחילה. ע' בת' רמ"א סי' כ"ז.
שם מנין לערב דמשתעבד דכתיב אנכי אערבנו מתקיף לה רב חסדא והא קבלנות היא דכתיב תנה אותו על ידי כו', ע' מהרש"א וע"ע בהעמק שאלה לשאילתות פ' מקץ ר"ס ל"א.
שם בההוא הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשתעבד נפשיה. ע' בת' מהרי"ק סי' קל"ג.
תוד"ה חסורי מיחסרא. וחמש מדות בערבות כו', ע' בת' מהרשד"ם חח"מ סי' ט"ל.
בא"ד ואין חילוק בין עור לשק כדאמרינן בשנים אוחזין כיון דנקט ביה שלש על שלש, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' שלח סי' קכ"ז אות ח':
בסה"ד ואם היה כתוב בשטר שנעשה פלוני בן פלוני קבלן אור"י דהוי קבלן דאע"ג דלא כתב בו תן לו ואני נותן לך שלא פירש האיך אמר מ"מ קבלן קאמר דהוי, ע' בת' הרא"ש כלל ע"ג סי' י"ג.