אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קעא.
שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי שטר מאוחר הוא וכשר כו'. ע' בת' הריב"ש סי' שמ"ה וסי' ובת' הרמ"א סי' ל"ג וסי' מ"ז.
רשב"ם ד"ה בשלמא. ב"ד אלימא ומפקעי ממונא דהפקר ב"ד הפקר כדנפקא לן מאלה הנחלות ע"כ, והנה זהו דרשת ר' אלעזר עזר בגיטין ל"ו וביבמות פ"ט. אכן ר' יצחק נפק"ל מקרא דעזרא דכתיב וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו וגו'. ורש"י בסנהדרין ד"ה ע"א ובמו"ק ט"ז ע"א נקט דרשת ר' יצחק, ואפשר משום בגיטין והיש"ש ביבמות שם כתבו דדרשת ר"א עדיפא, דמדר' יצחק לא שמעינן רק דהב"ד יוכלו להפקיר, משא"כ מדר"א ידעינן דגם להחליט לאחרים יוכלו, ומשו"ה בחר לו הרשב"ם דרשת ר"א, אולם סתימת הש"ס במו"ק שם ובירושלמי פאה פ"ה ה"א ובשקלים פ"א ה"ב וכן ברמב"ם פכ"ד ה"ו מה' סנהדרין. כולם הורו מקור הדין מקרא דעזרא כר"א וכדפירש"י, ודברי הרשב"ם דנאיד מהכרעת כולם צ"ע לע"ד וע"ע ברש"י ר"ה כ"ב ע"ב ובת' הגרע"א סי' רכ"א רכ"ב ובציון ירושלים לירושלמי שקלים שם ובמק"א הארכתי בזה.
רשב"ם ד"ה שטר מאוחר. דקיי"ל כר"ל דאמר עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד ורבנן הוא דאצריכינהו קיום כו', הא דהוצרך הרשב"ם להביא הא דר"ל ולא סגי ליה הא דקיום שטרות מדרבנן הוא ע' בס' נר אהרן סי' ב'.