אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קנח:
הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש יחלוקו. ע' תשובות הר"ן סי' מ"ו וע"ע תוס' יבמות ל"ז ע"ב ד"ה וממון וביש"ש שם וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ש"כ ובת' כלל נ"ה סי' ה'.
שם אוירא דא"י מחכים, וכה"ג אמרינן בכתובות ע"ה ע"א דחד מנייהו עדיף כתרי מינן ואפ"ה הלכתא כתלמודא דבבלאה נגד בני מערבא כדהאריך בת' מהרי"ק סי' פ"ד.
שם עדא אמרה בן עזאי תלמיד חבר דר"ע הוה דקא"ל שבאת ופרשב"ם ולא קאמר שבא רבינו ע"כ. נ"ב כה"ג אשכחן בברכות כ"ז ע"ב דתלמיד חבר הוה כו' דקא"ל מי בדלת ולא אמר מי בדיל מר ע"ש, אמנם בירושלמי שקלים פ"ג ה"א הוכיחו ממקום אחר דבן עזאי תלמיד חבר דר"ע הוה ע"ש, ומש"כ הרשב"ם דפשיטא לן דמתחילה היה תלמידו תמצא מקורו בתוס' סוטה ד"ד ע"א.
שם שלחו מתם בן שלוה בנכסי אביו בחיי אביו ומת בנו מוציא מיד הלקוחות וזו היא שקשה בדיני ממונות כו', ע' מה שהאריך בת' הרמ"א סי' ג'.