אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קנא.
כי קא שכבא אמרה ליהוי לעמרם ברי אתו אחוה לקמיה דר"נ אמרו ליה והא לא משך כו', ע"ל תוד"ה אי כר' ובת' מהר"ח או"ז סי' ר"י ובנובי"ת חח"מ סי' מ"ה.
רשב"ם ד"ה אימיה דרמב"ח, ובפ' מי שהיה נשוי בכתובות איכא מעשה אחרינא וכ"כ התוס' בכתובות שם דאין זה ההיא עובדא דמי שמת כו' וצ"ע מאי קמ"ל הלא מצד מחלקותם ג"כ מוכח דמעשה אחרת היא, דהכא פליגי ר"נ ורב ששת מצד הדין, והתם משום לתא דשודא דדייני, ועמש"כ בחידושי שם וע"ע בהעמק שאלה לשאילתות ס"פ ויחי.
תוד"ה אפילו למ"ד מברחת קנה. צ"ל דמיירי במקצת נכסים כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' רפ"ז.