אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קמה.
א"ר יוסף בר מניומי אר"נ בכל מקום שנהגו להחזיר מחזירין ותרגומא נהרדעא שאר בבל מאי כו', ולכאורה אמאי לא ניזול בבל המקומות בתר מנהגא וכדתנן ר"פ הפועלים מקום שנהגו לזון יזון לספק במתיקה יספק הכל כמנהג המדינה, ואמרינן עלה בירושלמי שם זאת אומרת מנהג מבטל הלכה, וע' מה שהאריך בזה באור זרוע לב"מ שם סי' רע"ט. ובע"כ דהכא שאני דאם יאמרו קדושי הדרי יאמרו דקידושי טעות היו ולכך חזרו. ונמצאו קידושין תופסין באחותה ומותרת לו, כדמפרש רשב"ם בדעת אמימר דהלכתא כוותיה ע"ש. ועפ"ז קשה מדוע לא חששו להכי גם בנהרדעא, וכן להיפוך אי ליכא למיחש להכי אמאי לא קבעו בזה מנהגא גם בשאר בבל וצ"ע כעת.
שם מוהרי הדרי קדושי לא הדרי. ע' בת' מהר"ם לובלין סי' י"ט.
שם אר"פ הלכתא בין שמת הוא בין שמתה היא והדר ביה הוא מוהרי הדרי קדושי לא הדרי כו', ע' ת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ח' ובת' הריב"ש סי' ש"א.
רשב"ם ד"ה מוהרי הדרי. דמוהר הוא ממון שמקדים לה עתה בימי אירוסין כו' ע"כ, ועוד יש פירושים על תיבת מוהר כדהביא באור זרוע סי' ק"ע.