אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קלז.
ומודה שאם נתנן במתנת שכ"מ לא עשה כלום מ"ט אמר אביי מתנת שכ"מ לא קנה אלא לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך. ע' בחידושי הר"ן ובת' רבינו בצלאל אשכנזי סי' יוד ובת' מהר"ח או"ז סו' רל"א ובת' הריב"ש סי' שמ"ו ובס' עולת שמואל ח"א ס"ס נ"א.
שם מתנת שכמ"ר מאימתי קנה אביי אמר עם גמר מיתה כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' פנחס סי' קל"ח אות ה'.
שם א"ר יוסף א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג ואפילו עשאן תכריכין למת, ע' קצוה"ח סי' קי"ז סק"ב.
רשב"ם ד"ה ומודה ר"ש. אם נתנו אותו ראשון במתנת שכ"מ כגון דאמר מהיום ולאחר מיתה לא אמר כלום א"נ כשהיה שכ"מ נתנה דשתי מתנות הללו שוות כו', ע' שעה"מ פ"ט ה"י מה' זכייה ומתנה ובקצוה"ח סי' רמ"ח סק"ט.
רשב"ם ד"ה לא ס"ד. דהא ודאי סתם שכ"מ הנותן לאחרים ממון שלו אין בדעתו להוציא מרשותו עד לאחר גמר מיתתו דאשכחן נמי כה"ג גבי אשתו כו', ע' מחנה אפרים ה' זכיה סי' ט"ז.
רשב"ם ד"ה עד כאן ל"פ. הלכך גבי אתרוג נמי יציאת ידי חובתו ליטלו היינו פירותיו, ע' בת' הרא"ש כלל ל"ח סי' ב'.