אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קלג.
סבר רב אדא בר אהבה קמיה דרבא למימר אם ראוי ליורשו אלמנותו נזונית מנכסיו כו', ע' בת' הגרע"א סי' קכ"ט.
שם השתא בירושה דאורייתא אמרת אלמנתו נזונית מנכסיו במתנה דרבנן לא כש"כ, ע' תוס' כתובות מ"ט ע"ב ד"ה הוא ואשתו.
שם שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק, ע' מה שהאריך בזה הקצוה"ח ר"ס רמ"ח וע"ע בת' מהר"מ אלשיך סי' נ"ח.
שם הוא סבר יש לה הפסק ורחמנא אמר אין לה הפסק, ע' בת' הרא"ש כלל פ"א סי' א'.
רשב"ם ד"ה כדשלח רב אחא. וגם אפילו אם פירש אני מורישך ע"מ שיטול האי שני אחריך הוי נמי מתנה על מש"כ בתורה כו', ע' בת' הריב"ש סי' קמ"ז ובת' רבינו בצלאל אשכנזי סי' ל"א.