אור ברסלב

אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף קכד.

דף קכג:

אף מוחכרת ומושכרת שבחא דממילא קא אתי דלא חסרי בה מזוני כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קנ"ט.

שם יצא עליהן שטר חוב בכור נותן פי שנים, ע' בתוס' לעיל ק"ז ריש ע"א ובב"ק ד"ט ע"א ד"ה וטרף ובת' הרא"ש כלל ע"ט סי' ז' ח'.

שם מאי טעמייהו דרבנן א"ק לתת לו פי שנים מתנה קרייה רחמנא כו'. ע' בת' מטה לוי סי' י"ב.

שם ורבנן נמי הכתיב פי שנים ההוא למיתבא ליה אחד מצרא, והנה משמע דאין בזה שום חולק וכדאמר ר"ה בריה דרב יהושע לעיל י"ב ע"ב פשיטא חלק בכור וחלק פשוט יהבינן ליה אחד מצרא וע"ש תוד"ה חלק, ועפ"ז שפיר דייק ברשב"ם מנ"ל לרבי הך סברא ותירץ דחד מצרא נפק"ל מהקישא ע"ש.

ולולא דבריו ז"ל היה נלע"ד לפ"מ דכל דינא דבר מצרא ילפינן בב"מ ק"ח מקרא דועשית הישר והטוב, וממילא לא גרע האי בכור משאר מצרן, וא"כ במקום דנפל ליה הגורל על חלק הפשיטות שמה הוא ג"כ מצרן על חלק הבכורה, אמנם לענין יבם שפיר קמבע"ל לעיל שם משום דאיכא למידרש והיה הבכור הוייתו כבכור ואין חלוקתו כבכור כדס"ל באמת לרבא שם.

שם אר"פ דיקלא ואלים ארעא ואסיק שירטון דכו"ע ל"פ דשקיל כי פליגי בחפירה והוה שובלי שלופפי והוו תמרי דמ"ס שבחא דממילא ומ"ס אישתני, והנה בב"מ ע"ג ע"א גבי פרדיסא דרב אסר משום דלקמיה שויא טפי מיתחזי כי אגר נטר ליה ושמואל שרי כיון דהוי ביה תיוהא לא מיחזי כי אגר נטר ליה, ופירש"י שם וכ"כ התוס' התם דס"ד ע"א, דדעת שמואל הוא כיון דהפירות עלולים להתקלקל ולהיות נפסד הכל ע"י ברד קרח וגשמים והיינו תיוהא דקאמר ע"ש, ומשמע דהיינו נמי פלוגתייהו שם דע"ד ע"א גבי פוסק עמו על השער, דרב אינו מחלק בין חסרון המלאכות אם הוא בידי אדם או בידי שמים, ושמואל אמר דחסרון דבידי אדם לאו חסרון הוא כ"כ, ובודאי דעתו דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי כבקידושין ס"ב, וכל חסרון נקרא אם הוא בידי שמים דלאו סמיא בידן למלאותו ע"ש, ולפ"ז הרי י"ל דפליגי התם בפלוגתא דרבי ורבנן דהכא בחפירה והוה שובלי שלופפי והוו תמרי. דלמר נחשב שבחא דממילא, ולמר חשיבא ליה ההשתנות של גמר בישול הפרי ואע"ג דממילא נגמרה ע"י הטבע, ובע"כ משום דבתוך הזמן היתה ג"כ עלולה להתקלקל ע"י טבעיות הברד והקרח והגשמים, משו"ה חשיבא ליה הפירות מאז ועד עתה כפנים חדשות, ועכ"פ הא חזינן דשמו החדש משנה את דינו, דהא דיקלא ואלים כו"ע ל"פ דשקיל ופי' רשב"ם דעדיין שמו עליו, ובע"כ דשאני פירותיו משום דמעיקרא נקראו שלפופי והשתא תמרי, וכה"ג אשכחן בפ' הכונס דנ"ט ע"ב האי מאן דקץ כופרא מאי משלם כו' והא הוו תמרי כו' והא לאו תמרי שקל מיניה ע"ש, והא דהתם לא תלי ליה בפלוגתא דרבי ורבנן או בפלוגתא דרב ושמואל כנ"ל, משום דהתם גלי קרא ובער בשדה אחר, דמזיק פירות מחוברין שמין ע"ג שדה אחר, ושיערו חכמים דהוא בששים ועמש"כ בחידושי שם, אבל עכ"פ חזינן דשינוי שם הפרי מזמן הגידול עד אחרי הגמר משנה דינו, ולפ"ז יל"ד מדוע לא קאמר אהא דפליגי רב ושמואל באיזהו נשך שם כתנאי או לימא כתנאי, לפ"מ דהוא כעין פלוגתא דרבי ורבנן דהכא וצע"ק.

רשב"ם ד"ה בכור נותן פי שנים כי היכי דנוטל פי שנים שאותן נכסים נשתעבדו כולן למלוה, ע' נובי"ק חח"מ סי' ל"ד.

תוד"ה ואם אמר. ור"ת מפרש דאם אמר כשיצא עליו שט"ח על הבכור עצמו ולא על האחין איני נוטל ואיני נותן רשאי ומפסיד בע"ח כו', ע' משך חכמה לפ' קרח בפסוק אשר ירימו וע"ע בקצוה"ח סי' רע"ח ס"ק י"ב.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה