אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קה:
רשב"ם ד"ה בפ"ק דסנהדרין אמרי בי רב רב הונא והאר"ה אמרי בי רב אלא רב המנונא כלומר כו'. הא דהוכרח הרשב"ם לפרש הכי ע' מה שהאריך בזה בתומים קונטרס תקפו כהן סי' מ"ה.
רשב"ם ד"ה תפוס לשון אחרון. מעות סתם היינו פרוטות של נחשת כו', ע' בת' מהרי"ק סי' צ"ה.
תוד"ה אלא בסה"ד. ועוד כדפ"ה דזו משמע דלא ס"ל הכי ע"ל ל"ה ע"א תוד"ה ומאי שנא.
תוד"ה פרושי. הא תנן בגט פשוט כתוב זוזי מאה דהוו קיימי סלעין עשרין אין לו אלא עשרין כו', ע' תוס' ב"מ ק"ב ע"ב ד"ה הוה אמינא ובתשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' ק"ג.
בא"ד ואיצטריך נמי שלשה מילי דשמואל כו', ע' תומים קונטרס תקפו כהן סי' ק"כ.