אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קא:
המוצא מת מושכב כדרכו נוטלו ואת תפוסתו כו', ופרשב"ם דדין תפיסת הקבר ילפינן מדכתיב ונשאתני ממצרים ממצרים טול עמי כלומר מקרקע מצרים, והוא מנזיר ס"ה ע"א ע"ש ולכאורה הלא יעקב אבינו השביע ליוסף אל נא תקברני במצרים, וא"כ לא טעם כלל טעם קבר במצרים רק היה מונח חנוט כך בארונו עד שנשאוהו עם ארונו למערת המכפלה, ומה שייך ללמוד ממנו דין תפיסת הקבר מזמן היותו במצרים, ונראה עפ"מ שיל"ד בקרא מדוע כפל דבריו לאמר ונשאתני ממצרים וגו'. אחרי שכבר אמר אל נא תקברני במצרים, ובע"כ סוף מעשה הורה לנו דכתיב וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני, הלא דיוסף שלח שתדלנים אל פרעה ליתן לו רשות להעתיק עצמות אביו משם, ובסוטה ל"ו ע"ב מסיק עלה ואע"ג דלא ניחא ליה א"ל עלה וקבור את אביך כאשר השביעך ע"ש, ולפ"ז מובן ברור דגם בשעה שיעקב השביע את יוסף יתיבו תרווייהו בהאי פחדא אולי לא יניח לו פרעה לקיים השבועה, ולכן כפל יעקב דבריו ואמר קודם אל נא תקברני במצרים היינו אם תהיה באפשרותך לא תהיה לי כלל קבורה במצרים, אבל אם תהיה ההכרח כן על פי פרעה שאקבר במצרים, אז תחול השבועה לכשתהיה שעת הכושר, ואז ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם של אבותי, לפ"ז האי ונשאתני ממצרים קאי על התנאי דאם לא יניח לו פרעה ליקח עצמות אביו להובילם אל ארץ כנען, הרי אז יהיה בע"כ קבור על זמן מה במצרים, והא ונשאתני ממצרים הוה כשישאוהו מקברו, לפ"ז שפיר הוכיח דהאי ממצרים קאי על קרקע דתפוסת הקבר, אחז"ר מצאתי שכוונתי ת"ל בכעין זה למש"כ בש"ק לירושלמי נזיר פ"ט ה"ג.