אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף עז:
אגב שאני דהא מטבע דלא ניקני בחליפין ואגב ארעא ניקני כו', וה"נ אמרינן לעיל מ"ד ע"ב וליחוש דילמא אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי, וע' בת' הרא"ש כלל ע"ה סי' ג' ובת' באר יצחק חא"ח סי' ד' וע"ע בתומים סי' ס"ו ס"ק י"ג.
במשנה ר' יהודא אומר הדמים מודיעים כו' וחכ"א אין הדמים ראיה, ויל"ד לכאורה לפ"ז במה שהרגיש הרשב"ם לעיל ס"א ע"ב בד"ה בבקעה גדולה ובדס"ז ע"א בד"ה אלא אוירא, וכן התוס' לעיל ד"ז סוף ע"א דנימא הדמים מודיעים ע"ש, הלא לקושיתם היה מקום אם הסוגיות דהתם היו אליבא דר' יהודא אבל להקשות ע"פ דעת ר' יהודא במקום דחכמים פליגי עליה ולית הלכתא כר"י, די"ל עפמש"כ התוס' לקמן ר"פ המוכר פירות דדוקא הכא דרובא קרו לצמד צמד דרובא וחזקה מסייעות למוכר ולהכי אין הדמים ראיה להכחיש רוב וחזקה אבל בעלמא אמרינן דהדמים ראיה ולהכי פריך התם ובר"פ הפרה וליחזי דמי היכי נינהו ע"ש, ולפ"ז שפיר יש מקום לקושית הרשב"ם והתוס' שהקשו דהדמים יוכיחו.
תוד"ה נקנה. דהכא לא חזינן דמיקנו אלא לענין שטר מכר הכתוב בשם מוכר ללוקח ובההיא ודאי מהני מסירה בלא כתיבה לכו"ע כו'. ע' בת' מהרשד"ם חח"מ סי' רכ"ב.
תוד"ה רב פפא. לפי ספרים דגרסי בהגוזל דהוה מסיק קשה כו' ע"כ. וכ"ה ג"כ גרסת השאילתות בפ' שופטים סי' ק"נ וע' מה שהאריך בזה שם בהעמק שאלה אות ו'.