אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף עו:
והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו מסירה קונה ברה"ר ובחצר שאינה של שניהם משיכה קונה בסימטא ובחצר שהיא של שניהם, ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' מ"ד.
שם והגבהה קונה בכל מקום, ע' בחידושי הרמ"ה בסוגיין ובת' דבר אברהם סי' כ"א ענף ד'
שם האי מאן דמזבין ליה שטרא לחבריה צריך למכתב ליה קני הוא וכל שיעבודא דביה כו', ע' בת' מהרשד"ם חח"מ סי' ש"ט.
רשב"ם ד"ה ואמר לי. ואי משום אונאה יתר משתות ליהוי ביטול מקח כו' ע"כ, ולפ"ז צ"ל ע"כ דהא דתנן בב"מ נ"ו ע"א דאין אונאה לשטרות הוא דוקא אם כתב ליה בשטר מכירה קני הוא וכל שיעבודיה דביה.
תוד"ה ואי ברה"ר. תימה לרשב"א ואי בסימטא נמי ממאן אגרה וי"ל דאפשר לאוקמה ברשות של שניהם ע"כ, הנה התוס' והרשב"ם לקמן פ"ד סוף ע"ב חולקים ע"ד התוס' דהכא בתרתי, היינו כמו בקושיתם כן בתירוצם, דשם כתבו דבסימטא מצי אגר, וכן דיש לסימטא בזה דין חצר השותפין.
תוד"ה קני לך. והאי דאיצטריך בפ' הזהב למעט שטרות מאונאה כו', ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ד'.
בא"ד והא דלא תקנו רבנן שיכול להקדישן כמו שתקנו שיכול להקנותן כו', ע' בת' הגרע"א ס"ס קמ"ה ובקצוה"ח סי' ס"ו סק"ב.
בא"ד ומיהו אור"ת כו' ולעולם מכירת שטר איכא למימר דהוי מדאורייתא כו', ע' מה שהאריכו בזה הש"ך והתומים ר"ס ס"ו וע' בקצוה"ח שם ס"ק כ"ו ובנתיבות שם ס"ק כ"ג.