אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סז.
במשנה ר"א אומר המוכר את החצר לא מכר אלא אוירא של חצר, והנה אין זה ענין להא דמספקא להש"ס לעיל ס"ה ע"ב דר"א סבר מוכר בעין יפה מוכר ע"ש, דהתם הוא רק במה שמכר בפירוש אבל למכור יותר ממה שפירש אינו מונח כלל בסוג של עין יפה. וכן פרשב"ם בהדיא לקמן ע"א ע"א בד"ה במוכר דאפילו למ"ד ע"ש, וזהו נמי כוונת רשב"ם הכא במש"כ וז"ל אלא אוירא אבל בתים ובורות לא מכר כלל.
רשב"ם ד"ה אלא אוירא. ודמים מודיעים ליכא למימר דאין אונאה לקרקעות ע"כ. לטעמיה אזיל בזה לעיל ס"א ע"ב וע"ש בתוד"ה ש"מ ובתוס' לעיל ד"ז סוף ע"א ובמש"כ בחידושי שם.
תוד"ה מעמלא דבתי. דאין השכירות משתלמת אלא לבסוף ול"ד למטלטלין. ע' קצוה"ח סי' צ"ה סק"ה.