אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ס.
א"ר הונא מאי חדר שחלקו בשנים ומאי עלייה אפתאי, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קנ"א.
במשנה לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי זו בחזקתה, ע' בת' הרא"ש כלל צ"ט סי' ה'.
רשב"ם ד"ה וירא את ישראל שוכן ראה האיך שוכנים ולפיכך אמר מה טובו אהליך כו' אמר ראויין הללו כו' מדכתיב התם מה טובו אהליך קדייק ע"כ, ויל"ד הלא בסנהדרין ק"ה ע"ב נדרש האי קרא על בתי כנסיות ובתי מדרשות ולא על דירות של אהליהם הפרטיים, ושם אדרבה רצה לקללם בזה שלא תשרה שכינה עליהם ע"ש. ואף שהשי"ת הפך רצונו לברכה, אמנם עכ"פ לפי שבשני המקומות ר' יוחנן אמרם וע"פ פרשב"ם קשה, וע' בתוד"ה ראויין ובמש"כ בחידושי שם וצ"ע.
תוד"ה ראויין הללו שתשרה שכינה עליהם. מסיפא דקרא דריש דכתיב ותהי עליו רוח אלקים ע"ב, וכה"נ ברי"ף וברא"ש ע"ש, ונראה דקשה להו מנלן להביא ראיה מדברי בלעם לדינא, הרי י"ל דאיהו שבחינהו רק משום דמנהגם מצא חן בעיניו, משו"ה כתבו מיד ותהי עליו רוח אלקים, הרי דהסכים הקב"ה על ידו ומעתה שפיר ילפינן מיניה נמי לדינא.