אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לז:
מכר אילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דר"ע ורבנן לר"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר אית ליה לרבנן לית ליה כו', ואין להקשות מנא להו דבהא פליגי דילמא דכו"ע בעין יפה או בעין רעה מוכר, אלא דהכא תלי אי אזלינן בתר דעתיה דמוכר אי בתר דעתיה דלוקח כדאמרינן לקמן ס"ד ע"ב, די"ל עפמש"כ התוס' שם דהא דאזלינן התם בתר דעתא דלוקח הוא דוקא היכא דאיכא טעמא דדריסה ופריחה אבל גבי אילנות ליכא האי טעמא ע"ש, ולכאורה אכתי איכא למידק לפמש"כ התוס' בכתובות מ"ז ע"ב ד"ה שלא כתב ובב"ק ק"י סוף ע"ב דהיכא דאיכא קונה ומקנה מתחשבין עם דעת שניהם אם לא נתפרש בשעת המקח ע"ש, אך יש לחלק דהתם איירי דאירע בו אונס אח"כ כגון הלוקח פרה ונטרפה כו', בזה יש מקום לאמר דמתחשבין גם עם דעת המוכר שמכר לו גם אדעתא דהכי, משא"כ בסוגיין בודאי דהיה צריך להתנות בשעת המקח אם יוכל ליטע אחרים כשימותו אלו.
תוד"ה מכר אילנות, פ"ה דבב' אילנות איירי דבג' הכל מודין דקנה קרקע כדתנן בהמוכר את הספינה ומוקי לה בגמרא כרבנן כו', ע' ברמב"ם פכ"ד ה"ט מה' מכירה ובאור שמח שם.