אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כט.
א"ר הונא ג' שנים שאמרו הוא שאכלן רצופות כו', והנה התוס' בריש פרקין ד"ה שהן י"ב חודש תמהו וכי מניינא אתא לאשמעינן וליכא למימר דרצופין אתא לאשמעינן דא"כ מאי קמ"ל ר"ה כו' ע"ש ובתוי"ט תמה על תמיהתם דהא רב הונא ארישא קאי והאי די"ח חודש ר' ישמעאל הוא דקאמר ע"ש, אמנם אכתי איכא למידק עפ"ד התוס' בעירובין מ"ח ריש ע"א שכ' דכוליה מתניתין דברי ר' ישמעאל הם וע' ח"ס בחידושיו לריש פרקין.
אמנם לכאורה קשה כיון דכל דברי ר"ה הוא אליבא דרבנן, ולדידהו טעמא דשלש שנים הוא דעד תלת שנין מזדהר אינש בשטרא טפי לא מזדהר, א"כ מאי קמ"ל ר"ה פשיטא, דאי לא תהיינה רצופות אלא מפוזרות היינו ראשונה שלישית וחמישית הרי בתוך כך יאבד שטרו, ומזה מוכח דהא דעד תלת שנין מזדהר אינש בשטריה פירושו תלת שנין לאכילתו, וראיה לזה נמי מהא דקאמר רב חמא ומודי ר"ה באתרא דמוברי באגי דאז יהיה צריך לשמור שטרו יותר מג' שנים וע"ז פריך הש"ס פשיטא, משמע דדבר פשוט הוא דהני תלת שנין נחשבין של זמן אכילה.
שם והא בתים דביממא ידעי בליליא לא ידעי אמר אביי מאן מסהיד אבתי שיבבי כו', ע' תומים ר"ס ל"ג.
שם הני נוגעין בעדותן הן דאי לא אמרי הכי אמרינן להו זילו הבו ליה אגר ביתא להאי, ע' שער משפט סי' ק"מ סק"ה.
שם אמר מר זוטרא אי טעין ואמר ליתו תרי סהדי לאסהודי ליה דדר ביה תלת שנין ביממא ובליליא טענתיה טענה כו', ע' בחדושי מהר"י מג"ש ובת' הרשב"א ח"ד סי ד' ובאור שמח פי"ב מה' טוען.
רשב"ם ד"ה דייני דשפילי שאינן בקיאין בדין דייני הכי לקבל עדות אלו אם כבר נתנו שכר הבית למשכיר כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' ק"ג.
תוד"ה הני. וא"ת ואמאי הוו נוגעין בעדות הא איכא מיגו דהו"מ אמרי פרענא לך אגר כו', ע' בחידושי רמב"ן ובשער משפט סי' ק"מ סק"י ועוד ע"ל ל"א ע"ב תוד"ה וזו באה ובמש"כ בחידושי שם.
תוד"ה אמר. וכאן נמי אמאי לא נחקור אותן מספק כו', ע' לח"מ רפי"ב מה' טוען.