אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כב:
לימא מתניתין דלא כר' יוסי כו' ר' יוסי בגירי דליה, ע' מה שהאריכו בזה בת' הרא"ש כלל ק"ח סי' יוד ובראב"ן סי' א'.
שם זימנין דבהדי דמנח ליה יתבא בחור וקפצה, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קכ"ב ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' צ"ב.
תוד"ה זאת אומרת, ויש ליתן טעם מ"ש כל הני מדינא דגרמי כו', ע"ל צ"ד ע"א ברשב"ם ותוס' ד"ה נותן ושם קמ"ז ע"ב תוד"ה המוכר ובב"ק כ"ו ע"ב ד"ה קדם וברא"ש פ' הגוזל קמא סי' י"ג ובפ' הנשרפין סי' ב' ובספר ההשלמה לב"ק פ' הגוזל ומאכיל סי' יוד ובת' הרדב"ז ח"א סי' שצ"ט וסי' תי"ג ובס' עולת שמואל ח"א סי' ס"א.
בא"ד ונראה לריצב"א דדינא דגרמי הוי מטעם קנס כדמוכח בירושלמי ע"כ, והנה הש"ך בחו"מ סי' שפ"ו סק"א בד"ה ועוד נ"ל ראיה דדינא דגרמי, גריס בתוס' דדינא דגרמי מדרבנן כדמוכח בפ' הכונס ע"ש, ונראה דנגרר בגרסתו זו אחר לשון התוס' בב"ק נ"ד ע"א ד"ה חמור דבור ע"ש, ולעד"נ דהגרסא העיקרית היא כמו שהיא לפנינו דדינא דגרמי הוי מטעם קנס כדמוכח בירושלמי, והוא בשבועות פ"ו ה"ו דתמן גרסינן המקרע שטרות חבירו שלא מדעתו ר' חנניה ור' מנא חד אמר חייב וח"א פטור מ"ד חייב משום קנס ומ"ד פטור כסותם פי עדי חבירו ע"ש, והנה לפ"מ דבבבלי ב"ק צ"ח ע"ב גבי השורף שטרו של חבירו מסיק אמימר מאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא ומאן דלא דאין דד"ג מגבי ביה דמי ניירא בעלמא ע"ש. הלא חזינן דמאן דמחייב מטעם דינא דגרמי קרי ליה להאי דינא גופיה קנס, הרי דהירושלמי ס"ל דחיובא דדינא דגרמי הוא מטעם קנס, שוב מצאתי בחידושי הרש"ש בסוגיין שהורה מקור להירושלמי בשבועות פ"ו ה"ו, אבל לא כתב איך היא ההוכחה מהירושלמי, ואמינא בודאי זאת היא כוונתו, ושמחתי שכוונתי לדעתו בהוראת המקור מבלי לשבש לשון התוס' כמש"כ הש"ך, וע"ע בתוס' כתובות ל"ד סוף ע"א ובב"ק ע"א ע"ב תוד"ה וסבר.