אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כ.
היא גופה תיחוץ דהא כלי חרס אינו מטמא מגבו, ע' נבי"ק חי"ד סי' צ"ד.
שם מטלניות חזי ליה לקריעא דלבושא בסמיכתא חזו לאומנא בריסקא שאין בהן שלש על שלש שאין בהן ארבעה על ארבעה מבע"ל כעין ריסקא, ולכאורה אמאי איכפלו כולי האי לאוקמא בשינויא דחיקא, הלא לפ"מ דתניא בתוספתא ומובא בר"ש כלים פכ"ז מי"א דלעולם אינה טמאה עד שיצניענה ענה לבגד רש"א לדבר שהיא מקבל טומאה טמאה לדבר שאינה מקבל טומאה טהורה ע"ש, והכא שהניחן בחלון הרי לא הצניע לבגד ובטלה מתורת כלי, ובע"כ מוכח דסוגיא דהכא דהניחה בחלון דמיא לתלאו במגוד או שהניחה לאחורי הדלת וכר"א בשבת כ"ט ע"ב דסבר דמדלא זרקו לאשפה דעתיה עילויה ע"ש אבל אכתי איכא למידק מדוע לא אוקים דמצאה בחלון כסוחה ומטונפת דבכה"ג טהורה דודאי בטלה כדהביא הר"ש שם בשם התוספתא ע"ש וצע"ק.
רש"י ד"ה נכרי אינו מקבל טומאה וכן בן שמנה שהרי הוא כאבן לא חי ולא מת, ע' חזון איש ה' נדה סי' סמ"ך אות א' מה שנסתפק עפ"ז וע"ע בחוט המשולש חלק התשובות להגאון רא"י סי' כ"ט.
תוד"ה היא גופא. ותירץ ריב"ם דכיון שהתריפו הגרוגרות גם הבית נתקלקל ומבטלו כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' אמור סי' ק"ג אות ו'.