אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יב.
בית סתום אינו מטמא כל סביביו פרץ את פצימיו מטמא כל סביביו, ע' בת' הרשב"א סי' קל"ו וסי' ת"י ובס' האשכול ח"ב ס"ס נ"ג.
שם מבואות המפולשין לרה"ר ובקשו בני מבואות להעמיד להן דלתות בני רה"ר מעכבין עליהם כו' זימנין דדחקי בני רה"ר ועיילי טובא, והנה הרמב"ם בפיה"מ לעירובין ק"א ע"א כ' וז"ל ונחשב ירושלים לכרמלית לפי שהיא עיר של רבים והיו לה פתחים רבים ולא היתה מעורבת, והתוי"ט הביא שם ראיה שלא עירבו מדתנן בפסחים ס"ד ע"ב דאם חל ע"פ בשבת יצתה כת הראשונה וישבה לה בהר הבית לפי שלא היו יכולין להוליך פסחיהן בשבת כדפירש"י שם ואמאי לא עירבו מע"ש כדי שיוכלו להוליך אלא ודאי שאי אפשר לערב כולה כו' ע"ש, והאחרונים טרחו להבין מדוע לא היו יכולים לערב את ירושלים ונשארה כרמלית, ובחידושי למעילה י"ג ע"א כתבתי טעם לשבח כי בזמן שביהמ"ק היה קיים לא היתה באפשרות לערב את ירושלים ע"ש מה שהארכתי בזה.
אולם לפי המבואר בסוגיין בלא"ה ניחא שפיר דחוצות ירושלים היו אז רה"ר שהיו בוקעין בה ששים רבוא. ותיקון רה"ר בעירוב אי אפשר בלא דלתות כמבואר ברמב"ם פי"ז ה"י מה' שבת ובשו"ע סי' שע"ד ס"ב, והשתא אם רה"ר המיוחדת לעיר אחת פרטית יוכלו לעכב על בני המבוי מלהעמיד להם דלתות משום זימנין דדחקי בהו רבים. מכש"כ ירושלים שבכללה היא רשות לכל העולם לעולי רגלים ובשאר ימות השנה נמי לשלם נדרים ונדבות וגם אומות העולם היו באין לה לסחורה שקרויה רוכלת עמים כמש"כ התוס' בב"ק פ"ב ע"ב בד"ה ואינה מביאה ע"ש, בודאי שדלתות העירוב היה גורם דוחק גדול לרבים, וכ"ז אם הדלתות היו עשויות בלי משקוף אבל אם היו על גביהן משקוף וע' עירובין י"א ובסמ"ע חו"מ סי' קס"ב סק"ב, אז איכא טעמא רבה אחרינא לפמש"כ בעיקרי הד"ט חא"ח סי' ט"ו אות כ"ו בשם גדולי האחרונים דקורת מבוי להתיר הטלטול מביאה ג"כ הטומאה ע"ש, ובב"ק שם בגמרא חשיב בעשרה דברים שנאמרו בירושלים דאין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות מפני אהל הטומאה ומשום דלא לתזקו עולי רגלים, וע' בת' מהר"ח או"ז סי' פ"ב.
שם אע"פ שניטלה נבואה מן הנביאים מן החכמים לא ניטלה, ע' בס' תורת נביאים להגאון מהר"ץ חיות ז"ל קונטרס אלה המצות.
תוד"ה פרץ. דכל זיז וזיז איכא לספוקי דשמא דרך תחת אותו זיז יצא מן הבית, ע' בס' חזון איש לאהלות סי' י"ז.
תוד"ה מיצר שהחזיקו. היינו כשהחזיקו ברשות אבל אם באין להחזיק שלא ברשות יש למחות בידם כו', ע' בת' פני יהושע ח"ב סי' צ"ד מה שהאריך בזה וע"ע בת' מהרשד"ם חח"מ סי' רל"ח.