אור הישר על בבא בתרא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף טז.
אמר רבא בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין אמר לפניו רבש"ע בראת שור פרסותיו סדוקות כו', פי' חפץ היה לפוטרם מצד החוקים של בריאת הטבע שהטביע השי"ת בברואיו ולה"ק בראת שור פרסותיו סדוקות כו', דאילו מצד המקראות כבר אמרו בברכות ל"א סוף ע"ב דהקב"ה הודה לאליהו דקא"ל ואתה הסבות את לבם אחורנית ושם ל"ב ריש ע"א אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל כו' ובעירובין ס"ה ריש ע"א יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין כו', ואפשר להעמיס רעיון זה בקרא דפ' שלח ונסלח לכל עדת ב"י ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה, היינו כי אין להטיל חטאת בני האדם רק על חשבון החוטא אחרי שהוא קשור אל תכונות הטבע שברא השי"ת בעולמו וכאשר העיד בעצמו כביכול ואשר הרעותי כנ"ל והיינו בשגגה.
שם בראת שור פרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות בראת ג"ע בראת גיהנם כו', ע' בפתיחה לאגודות אזוב מדברי דף ו' ע"א.
שם ברכת אובד עלי תבא מלמד שהיה גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להן, הנה דוקא נקט של יתומים דאז לא ידעו הבעלים בגזילה, אבל שדה של איש ודאי אסור כמש"כ בהעמק שאלה לשאילתות פ' נח אות ה'.