אור החיים על שמות· רבי חיים בן עטר
פרק לט · פסוק כו
פַּעֲמוֹן וְרִמּוֹן. הֻצְרַךְ לִכְתּוֹב זֶה שֶׁלֹּא תָּבִין שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה פַּעֲמוֹנִים בְּתוֹךְ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה רִמּוֹנִים, וְקוֹרֵא אֲנִי בָּהֶם ״בְּתוֹךְ הָרִמּוֹנִים״. לָזֶה אָמַר פַּעֲמוֹן וְרִמּוֹן, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שְׁנֵי פַּעֲמוֹנִים וְרִמּוֹן, וְחָזַר לוֹמַר פַּעֲמוֹן וְרִמּוֹן בָּא לִשְׁלוֹל שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שְׁנֵי רִמּוֹנִים לְכָל פַּעֲמוֹן וְיִהְיֶה כָּל פַּעֲמוֹן בִּשְׁנֵי רִמּוֹנִים, וְלֹא תַּעֲלֶה רִמּוֹן שֶׁבִּימִינוֹ שֶׁל פַּעֲמוֹן זֶה לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל פַּעֲמוֹן הַבָּא אַחֲרָיו, לָזֶה אָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה פַּעֲמוֹן וְרִמּוֹן, פֵּרוּשׁ, סָמוּךְ לְרִמּוֹן שֶׁל פַּעֲמוֹן רִאשׁוֹן יִהְיֶה פַּעֲמוֹן שֵׁנִי, וְהָבֵן: