אור החיים על שמות· רבי חיים בן עטר
פרק לה · פסוק לד
וּלְהוֹרֹת נָתַן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ חֲכָמִים רַבִּים שֶׁתִּהְיֶה חָכְמָתָם בְּלִבָּם לְבַד שֶׁלֹּא יֵדְעוּ לְלַמְּדָהּ, לָזֶה אָמַר וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הִשְׂכִּיל חָכְמַת הַלִּמּוּד. עוֹד בָּא לִשְׁלֹל מַה שֶׁכָּתוּב בְּיוֹמָא לח,א שֶׁל בֵּית גַּרְמוּ לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁל בֵּית אַבְטִינָס לֹא רָצוּ וְכוּ׳, וְהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי עַל אֵלּוּ יֵאָמֵר (משלי י:ז) ״זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה״, כִּי הָיוּ מוֹרִים וּמְלַמְּדִים כָּל הָרוֹצֶה.