אור החיים על שמות· רבי חיים בן עטר
פרק כח · פסוק ט
וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר אֶת וְגוֹ׳. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן אֶל אַבְנֵי שֹׁהַם שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר בִּתְחִלַּת הַמִּצְוָה בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה (שמות כה:ז). וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְהָבִיא״. וּבָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּמֶתֶק דְּבָרָיו יִתְבָּרַךְ לָתֵת לוֹ טַעַם לָמָּה פֵּרַט אַבְנֵי שֹׁהַם מִכְּלַל כָּל הָאֲבָנִים, כִּי אַבְנֵי שֹׁהַם יֵשׁ בָּהֶם מִצְוָה אַחַת פְּרָטִית מִלְּבַד אַבְנֵי הַמִּלּוּאִים, וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו וְלָקַחְתָּ אוֹתָם אַבְנֵי שֹׁהַם שֶׁפֵּרַטְתִּי לְךָ.