אור החיים על שמות· רבי חיים בן עטר
פרק כא · פסוק ט
וְאִם לִבְנוֹ. פֵּרוּשׁ – לֹא יְעָדָהּ הוּא וְיַחְפֹּץ בָּהּ לִבְנוֹ, מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי יָכוֹל לְיַעֲדָהּ, וְהוּא אוֹמֵר יִיעָדֶנָּה, פֵּרוּשׁ, בְּכֶסֶף קְנִיָּתָהּ בּוֹ יִהְיֶה יִעוּדֶיהָ אוֹ לוֹ אוֹ לִבְנוֹ וְאֵין צָרִיךְ כֶּסֶף קִדּוּשִׁין.
וְאָמְרוֹ כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, פֵּרוּשׁ, בֵּין אִם יְעָדָהּ לוֹ אוֹ לִבְנוֹ, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, שֶׁהוּא מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״שְׁאֵרָהּ״ וְגוֹ׳: