אור החיים על שמות· רבי חיים בן עטר
פרק יד · פסוק ח
וַיְחַזֵּק וְגוֹ׳ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֻצְרַךְ ה׳ לְחַזֵּק לִבּוֹ, כִּי הָיָה לוֹ לָתֵת לֵב לְאוֹפֶן וְסֵדֶר יְצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה בְּיָד רָמָה, וְזֶה יַגִּיד כִּי פָּסְקָה יַד מוֹשֵׁל מֵעֲלֵיהֶם, וּמִזֶּה הָיָה לוֹ לִהְיוֹת נִרְתָּע, אֶלָּא שֶׁה׳ חִזֵּק לִבּוֹ וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה, ״וַיִּרְדּוֹף״ וְגוֹ׳: