אור החיים על שמות· רבי חיים בן עטר
פרק יב · פסוק ל
וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה. טַעַם אָמְרוֹ לַיְלָה יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״ב לח.) כִּי אוֹתוֹ לַיְלָה הָיָה כַּיּוֹם יָאִיר כְּצַחוּת הַיּוֹם. וְרָמַזְתִּי רֶמֶז זֶה בַּפָּסוּק (שמות יג:ח) ״וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא״, כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁיַּגִּיד לוֹ גַּם נֵס הַלַּיְלָה שֶׁנַּעֲשָׂה יוֹם. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר כִּי זָרַח אוֹר בַּלַּיְלָה דֶּרֶךְ כְּלָל לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, לָזֶה אָמַר וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, כְּשֶׁקָּם הוּא לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן מָנַע ה׳ מֵרָשָׁע אוֹרָה וְהָיָה לַיְלָה, פֵּרוּשׁ חֹשֶׁךְ, כְּאָמְרוֹ (בראשית א:ה) ״וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה״.