אור החיים על שמות· רבי חיים בן עטר
פרק ה · פסוק יא
כִּי אֵין נִגְרָע וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״כִּי אֵין״ וְגוֹ׳ וְלֹא אָמַר ״וְאֵין נִגְרָע״, הָכִי פֵּרוּשׁוֹ: כֹּה אָמַר פַּרְעֹה וְגוֹ׳ אַתֶּם לְכוּ וְגוֹ׳, וּדְבָרִים אֵלּוּ אֵין בָּהֶם בְּשׂוֹרָה רָעָה, וְאַדְרַבָּה הֵם חֲפֵצִים בַּדָּבָר, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם מְלֶאכֶת הַבִּנְיָן וְלַעֲשׂוֹת מְלָאכָה זוֹ לְקוֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן. לָזֶה אָמַר טַעַם הַגְּזֵרָה הִיא כִּי אֵין נִגְרָע, וְאֵין זֶה אֶלָּא הַמְעָטַת הַזְּמַן בְּדָבָר זֶה כְּדֵי שֶׁתַּעֲשׂוּ עֲבוֹדַתְכֶם בִּזְמַן מוּעָט.