אור החיים על שמות· רבי חיים בן עטר
פרק ג · פסוק כב
וְנִצַּלְתֶּם וְגוֹ׳. כָּאן רָמַז הֶתֵּר הַצָּלַת אָדָם מָמוֹנוֹ מֵאַנָּס. אוֹ יִרְמוֹז שֶׁבָּזֶה יְסוֹבְבוּ לְמִצְרַיִם לָרֶדֶת בִּמְצוּלוֹת יָם, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שְׁתֵּי הַמְצָאוֹת שֶׁיְּדַבְּרוּ לָלֶכֶת דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, גַּם כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ מֵהֶם כְּלֵיהֶם, זֶה יְסוֹבֵב אוֹתָם לִרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם וְיֵרְדוּ בַּמְּצוּלוֹת: