אור החיים על ויקרא· רבי חיים בן עטר
פרק יא · פסוק ד
מִמַּעֲלֵי וְגוֹ׳ וּמִמַּפְרִיסֵי וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תורת כהנים; בכורות ו.) שֶׁבָּא לֶאֱסוֹר אֲפִלּוּ מַעֲלֶה וּמַפְרִיס אִם נִמְצְאוּ בִּמְעֵי טְמֵאָה. וּפְשַׁט הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה״ – זֶה הַגָּמָל, ״וּמִמַּפְרִיסֵי״ וְגוֹ׳ – זֶה הַחֲזִיר, אוֹ זֶה אוֹ זֶה קָאָמַר, וְלָזֶה דִּיֵּק לוֹמַר ״וּמִמַּפְרִיסֵי״ וְגוֹמֵר, וְלֹא אָמַר ״וּמַפְרִיסֵי״, וְהָבֵן: