אור החיים על דברים· רבי חיים בן עטר
פרק לג · פסוק יא
וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן. אָמְרוֹ ״מִן יְקוּמוּן״, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צט:ב) שֶׁנִּתְנַבֵּא עַל מַלְכוּת יָוָן שֶׁעֲתִידָה לִפּוֹל בְּיַד בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי. לָזֶה אָמַר ״וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ מִן הַזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם לַשּׂוֹנְאִים קִימָה, וְיִשְׂרָאֵל שְׁפָלִים, בַּזְּמַן עַצְמוֹ ״מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו״ וְגוֹ׳, וְכֵן הָיָה, וְדָבָר זֶה הִיא הַצְלָחָה בְּנֵס וָפֶלֶא.