אור החיים על דברים· רבי חיים בן עטר
פרק לג · פסוק ח
וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, יִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ דָּבָר זֶה וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו כְּהוּנַּת עוֹלָם.
אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר עַל לֵוִי בְּשִׁתּוּף עִם שִׁמְעוֹן ״כְּלֵי חָמָס וְגוֹ׳ אָרוּר אַפָּם כִּי עָז״ וְגוֹ׳ (בראשית מט:ה,ז), לָזֶה אָמַר כִּי לֵוִי נִתְנַסָּה שֶׁאֵינוֹ בַּעַל אַף וְעֶבְרָה שֶׁנִּתְנַסָּה בְּמַסָּה, פֵּרוּשׁ לֹא שֶׁנִּסָּהוּ ה׳, אֶלָּא שֶׁרָאָה בּוֹ נִסָּיוֹן, שֶׁכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל נִסּוּ ה׳ דִּכְתִיב (שמות יז:ז) ״וְעַל נַסּוֹתָם אֶת ה׳״, וְלֹא כֵן לֵוִי, הָא לָמַדְתָּ שֶׁשָּׁכַךְ רוּגְזָם.