אור החיים על דברים· רבי חיים בן עטר
פרק כג · פסוק כג
וְאָמְרוֹ וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא, יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ז.) אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁנְּכָסָיו מְצֻמְצָמִים יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה. וְעוֹד אָמְרוּ (כתובות סו:) מְלַח מָמוֹן חֲסַר. וְהִנֵּה לְפִי שֶׁחָבִיב עַל הָאָדָם מָמוֹנוֹ אֵין נוֹחַ לְהוֹצִיאוֹ, וְלָזֶה תָּבֹא הַסְּבָרָא לָאָדָם לְהִתְחַכֵּם לִנְדֹּר נֶדֶר לַה׳ שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה לוֹ נוֹחַ הָרָצוֹן לָתֵת מִנְּכָסָיו, לָזֶה בָּא דְּבַר מֶלֶךְ וְהוֹדִיעוֹ הַיּוֹצֵא מֵחֲשַׁשׁ בִּטּוּל הַנֶּדֶר, וְהַיּוֹצֵא מֵחֲשַׁשׁ מְנִיעַת נְתִינַת צְדָקָה כְּפִי הַמִּתְחַיֵּב.
וְאָמַר כְּנֶגֶד אִחוּר הַנֶּדֶר שֶׁזֶּה יְסוֹבֵב שֶׁיִּהְיֶה הַחֶסְרוֹן בּוֹ, וּכְנֶגֶד מְנִיעַת נְתִינַת צְדָקָה אָמַר ״וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר״, הֲגַם שֶׁאַתָּה בָּא לִידֵי מְנִיעַת נְתִינַת הַצְּדָקָה זֶה יְסוֹבֵב חֶסְרוֹן בַּמָּמוֹן, אֲבָל בְּךָ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חֵטְא, וְהוּא אָמְרוֹ ״לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא״: