אור החיים על דברים· רבי חיים בן עטר
פרק יא · פסוק כח
וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ. פֵּרוּשׁ, הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִשְּׁמִיעַת הַתּוֹרָה הֲרֵי הוּא מְקֻלָּל מֵעַצְמוֹ, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ״ – זוֹ הִיא הַקְּלָלָה, וְעוֹד לוֹ שֶׁיְּסוֹבְבֶנּוּ לָסוּר מִכְּלָלוּת דֶּרֶךְ הַחַיִּים כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ וְגוֹ׳, וְלֹא זוֹ אֶלָּא יַחְצֹב לוֹ בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים כְּאָמְרוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵי וְגוֹ׳: